מי שנפל כותלו לגינת חבירו - שולחן ערוך חושן משפט סימן קס״ו
מי שנפל כותלו לגינת חבירו. שולחן ערוך חושן משפט סימן קס״ו - 1 סעיפים, ולצידם ש״ך, סמ״ע, ט״ז, באר היטב. לרבי יוסף קארו, בעברית.
חושן משפט · סימן קס״ו
סעיף א׳
מי שנפל כותלו לגינת חבירו. ובו סעיף אחד:מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל כופין אותו לפנות אבניו אם אמר ליה פנה אותם ויהיו שלך אין שומעין לו ואם נתרצה בעל הגינה בכך ופינה אותם וחזר זה ואמר תן לי אבני ואין לך (אלא) יציאותך אין שומעין לו אבל כל זמן שלא פינה אותם אפי' הם בחצירו של זה ואמר לו פנה אותם ויהיו שלך לא קנה חצירו שלא כוון אלא לדחותו:
ופינה אותם כו'. פי' אפי' פינם שלא בפניו ועד"ר שם כתבתי טעם הדברים שכן הוא דעת כל הפוסקים וכו' עכ"ל סמ"ג והנ"י פ' הבית והעליה כ' בשם כל המפרשים דבעינן דוקא פינם בפנים ע"ש וכן נ"ל עיקר והב"ח כ' כסמ"ע ולא כהנ"י וצ"ע:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
סמוך לגינת חבירו. נקט לגינה ולא לחצירו משום דכותל חצר שביניהן מסתמא היא נבנית משל שניהן משא"כ בכותל גינה דאין מחייבין אותו לבנותו בכל מקום כמ"ש הטור והמחבר בר"ס קנ"ח גם בכותל חצר שביניהם אין מדרכן לפנות האבנים משם אלא לחזור ולבנות מהן מיד כותל אחר ועפ"ר:
ב׳
ופינה אותם. פי' אפי' פינם שלא בפניו ועד"ר שם כתבתי טעם הדבר שכן הוא דעת כל הפוסקים והוכחתי כן מדבריהם ולא כב"י שתמה על הטור וכתב שלדעת הרי"ף והרא"ש צריך שיפנם דוקא בפניו ע"ש:
ג׳
ואין לך אלא יציאותך. בטור כתב ואתן לך יציאתן וא"ש טפי דאיך החליט לומר ואין לך והאמת אינו כן ונרא' להגיה כן בדברי המחבר ותו א"צ להגהות אלא שהגיה מור"ם וק"ל:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
(סעיף א' סמוך לגינה) כו' נראה לי דנקט גינה לרבותא דאפילו בגינה צריך לפנו' בסמו' לה ולרש"י דפי' נפל לתוך הגינה הוי נמי רבותא דאפילו תוך הגינה מן הצד חייב לפנות:
ב׳
(ע"ש ואם נתרצה) כו' כתב רבינו לשון זה ולא כתב ל' קיבל עליו שנזכר במשנה משום דלשון קבלה אפשר לפותרו שבע"כ קיבל עליו שלא רצה לילך עמו בדינא על כן כתב רבינו לשון רצון דבלא נתרצה אלא בעל כרחך קבלו לא מהני מה שפינה כי גם בזה יאמר בעל הכותל לא כוונתי אלא לדחותך ע"כ צריך לומר בפי' בפניו אנכי אעשה כדבריך והלך ופינה אח"כ אפי' שלא בפניו מהני והא דכ' רי"ף ורא"ש עד דמפנה ליה באפי' היינו בלא נתרצה אלא קיבל עליו בע"כ ופ"ה לפי גרסת הרא"ש דרבינו עושה פשרה בין הגרסאות ורבי' לא הוצרך לכתוב דמהני פינה לפניו ואע"ג דלא קיבל דממילא נלמד מק"ו מזה ונסתלקה מזה תמיהת ב"י על רבינו:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat, Lemberg, 1898
לגינת. כתב הסמ"ע דנקט לגינה ולא לחצירו משום דכותל חצר שביניהן מסתמא נבנית משל שניהן משא"כ בכותל גינה דאין מחייבין אותו לבנותו בכ"מ כמ"ש הט"ז בר"ס קנ"ח גם בכותל חצר אין מדרכן לפנות האבנים משם אלא לחזור ולבנות מהן מיד כותל אחר עכ"ל (והט"ז כתב דנקט גינה לרבותא דאפילו בגינה צריך לפנות בסמוך לה ולרש"י דפי' שנפל לתוך הגינה הוי נמי רבותא דאפי' תוך הגינה מן הצד חייב לפנות עכ"ל):
ב׳
ופינה. ז"ל הסמ"ע פי' אפי' פינם שלא בפניו ועד"ר שם כתבתי טעם הדברים שכן הוא דעת כל הפוסקים והוכחתי כן מדבריהם ולא כב"י שתמה על הטור וכ' שלדעת הרי"ף והרא"ש צריך שיפנה דוקא בפניו ע"ש ע"כ והש"ך כ' דהנ"י פרק הבית והעלייה כתב בשם כל המפרשים דבעי דוקא פינם בפניו ע"ש וכן נ"ל עיקר והב"ח כ' כסמ"ע ולא כהנ"י וצ"ע עכ"ל (ועמ"ש הט"ז בזה):
נחלת הכלל · Torat Emet 357
על הסימן הזה
שולחן ערוך חושן משפט סימן קס״ו, מתוך חלק חושן משפט. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.