א׳
אע"פ כו' ע' בתשובת מהרשד"ם סי' ר"ו וסי' רכ"ו וקי"ו ורל"ד:
דין סיוע המערער למחזיק בהזקתו ואם - שולחן ערוך חושן משפט סימן קמ״ב
דין סיוע המערער למחזיק בהזקתו ואם. שולחן ערוך חושן משפט סימן קמ״ב - 3 סעיפים, ולצידם ש״ך, סמ״ע, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
חושן משפט · סימן קמ״ב
סעיף א׳
דין סיוע המערער למחזיק בהזקתו ואם היה הסיוע בטעות. ובו ג סעיפים:אע"פ שאין חזקה בפחות מג' שנים אם הביא המחזיק עדים שהמערער הגביה סל פירות משדה זו על כתפו של המחזיק להוליכם לביתו של המחזיק לעצמו הוי חזקה מיד: הגה וי"א דה"ה אם המחזיק שלח דורון למערער מפירות שאוכל וקבלן ממנו הוי חזקה (מיד) שאם היה הקרקע שלו לא ה"ל לקבלן בתורת דורון אלא היה לו ליקח הכל (טור בשם ר"ח) ומכאן יש ללמוד ראובן ושמעון שיש להם ערעור ביחד על חזקת ישוב וקנה ראובן משמעון החזקה לשנה הרי הישוב לשמעון שאילו היתה החזקה לראובן לא היה קונה משמעון לשנה וה"ה בכל כיוצא בזה (מרדכי סוף פ' חזקת) וה"ה אם שכרו ממנו כדלקמן סימן קמ"ז: ואם טען המערער לפירות הורדתיו ושלו היו הפירות אבל הגוף לא מכרתי נאמן ואין בזה שום חזקה והני מילי בתוך ג' אבל אם יטעון לאחר ג' לפירות הורדתיו אין שומעין לו לפיכך אם הורידו לפירות צריך למחות בתוך שלשה להודיע שלפירות הורידו:
סעיף ב׳
נפל הכותל שבין ראובן ושמעון ובנה ראובן הכותל והכניסו לגבול שמעון שטעה שלא היה מכיר מקום הראשון של הכותל אע"פ שסייעו שמעון בבנין לא הוי חזקה להחזיק במה שלקח מגבול שמעון כיון שהיה הסיוע בטעות אבל אם שמעון המסייע מודה שידע שהכניס ראובן בתוך שלו הוי חזקה אע"פ שלא ידע ראובן הבונה וקנה המקום שהכניס לתוך של שמעון מיד:
סעיף ג׳
אם ראובן פתח חלון לחצר שמעון בפניו יש אומרים דלא הוי חזקה אפילו סייעו בפתיחתה ולהרמב"ם כיון שידע הניזק בפתיחת החלון ולא מיחה אינו יכול לחזור ולערער:
ש״ך · חושן משפט סימן קמ״ב
ב׳
אבל אם יטעון לאחר שלשה כו'. אין שומעין לו פי' אפי' ליכא ריעותא דהגביה לו הפירות הנ"ל עכ"ל סמ"ע ובז' יתיישב כפל לשון בטור עד אחר ג' שנים וכו' וה"מ בתוך ג' כו' ודו"ק:
ג׳
נפל הכותל כו'. עיין בתשוב' מהר"י לבית לוי סימן ב' דף ט' וסי' כ"ד דף קכ"ט ובתשובת מ"ע סי' מ"ב ובתשובת ן' ל"ב סימן ל"ז וסימן ע"ג ובתשו' ר"מ אלשיך ס"ס י"ד ובתשובת מהרי"ט סי' ק"ב וק"ו ועיין בתשו' מהרשד"ם סי' שכ"א מדין מחילה בטעות:
ד׳
וא"י לחזור ולערער כו'. ואפילו לא סייעו דס"ל דיש חזקה להיזק ראיה והא דקיי"ל כר' חייא בש"ס דצריך לסתום היינו כשמיח' לאלתר עיין בס' ב"ה מ"ש בזה ולקמן סימן קנ"ד ס"י פסק המחבר ומור"ם כהרמב"ם ע"ש:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
סמ״ע · חושן משפט סימן קמ״ב
א׳
שהמערער הגביה סל פירות משדה זו על כתיפו. לשון הגמ' הוא דלי ליה צני דפירי ופי' רשב"ם כן שהגביה לו סל כו' אבל הרמב"ם פי"א דטוען והטור כתבו שהמערער סייעו ללקט את הפירות א' א' והגביהם מע"ג הארץ ונתנם לתוך כלי א' ונראה דל"פ אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא דשניהן בסברא תליא והמחבר נקט חדא מנייהו וה"ה לאידך ועד"ר:
ב׳
להוליכם לביתו. כן הוא לשון רשב"ם ובטור כ' והוליכם בוי"ו ובדרישה כתבתי דל"פ אלא כל חד נקט לשיטת פירושו הנ"ל דלפירוש רשב"ם ודאי בעינן שבשעה שהגביהו לו סל על כתיפו יהא נראה ממנו שכדי להוליכם המחזיק לביתו הגביה דאל"כ אין כאן סימן חזקה דדלמא דעתו דהמערער הוה שהמחזיק יוליכם לביתו דהמערער ולהטור צריך שיהא נראה בשעת הלקיטה שלקטן המערער שיהיה למחזיק ואז א"צ גילוי דעת שיוליכם לביתו ולכ"ע מיד שהחזיק בסל להוליכו דרך ביתו סגי ע"ש:
ג׳
מפירות שאוכל כצ"ל. ודלא כי"ס שכתב בו שאכל ובטור ליתא ע"ש:
ד׳
לא הי' קונה משמעון לשנה. וסיים שם במרדכי ז"ל ואע"ג דעביד אינש דזבין דיניה (וכמ"ש לקמן סי' קמ"ו סי"ח) ה"מ כל דינים שלא יצטרך להתרעם עוד אבל לא עביד אינש דזבין מגמלא אודניה כו' ע"ש בד"מ שהביאו ור"ל לא קנאה על שנה ולאחר שנה יצטרך לחזור ולדון ולפשר עמו וזהו שדקדק מור"ם כאן בקיצור לשונו וכתב לא הי' קנהו לשנה ומה שסיים וכתב סתם ז"ל וה"ה אם שכרו ממנו וכ"כ מור"ם לקמן בסי' קמ"ז סס"ב בהגהתו סתם שאני שכירו' דאף אם שכרה ממנו בכל שנה ד"מ בעד זהוב כל זמן שירצה מ"מ לא זבין כל דיניה דהיינו להיות של הקונה לחלוטין דזה יצטרך לחזור ולדון עמו ומ"ה לא אמרו אלא עביד אינש דזבין דיניה ולא שישכור דינו:
ה׳
ואם טוען המערער לפירות הורדתיו כן הוא בגמרא וגם לפי הי"א שכ' בהג"ה ששלח המחזיק להמערער כו' הדין כן דאם טען המערער לפירות הורדתיו נאמן וע"כ בטור בהדיא ע"ש:
ו׳
אבל אם יטעון לאחר שלשה כו' אין שומעין לו. פי' אפילו ליכא ריעותא דהגביה לו הפירות הנ"ל ועפ"ר:
ז׳
כיון שהי' סיוע בטעות. הא דכתב ל' כיון שהי' כו' במילתא דפסיקא ה"ט כיון דאנו ידענו דראובן עצמו בטעות הכניסו שוב אנו מאמינין ג"כ לטענת שמעון שאומר שבטעות סייעו ועפ"ר:
ח׳
אבל אם שמעון המסייע מודה כו' הוי חזקה כו'. צ"ל דכאן כ"ע מודים דא"צ חזקה כו' וטענה משום דאנן סהדי דמחיל וע"ל סימן קמ"ט סע"ט ובסי' קנ"ג סי"ו:
ט׳
אפי' סייעו בפתיחתה ול"ד לסייעו לו בהכנסת כותל לתוך גבולו הנ"ל דשם אין דרך העולם לסייעו לחבירו ולהסיג ולקצר גבולו ולהכניסו לתוך שלו משא"כ בפתיחת חלון כיון דאינו מקצר ומסיג גבולו בפועל י"ל דשותק וסמך אזה דכל אימת שירצה יכול לסתום החלון ועפ"ר:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
ט״ז · חושן משפט סימן קמ״ב
א׳
(סעיף א' בהג"ה וה"ה אם שכרו) כו' לפי' הסמ"ע דבשכירות אפי' לעולם לא אמרינן ביה דזבין דיניה לא ידענא טעמא דהא לא יצטרך לדון עמו ותו יש ראיה ממה שמצינו בגמרא פרק הזהב דף נ"ו דמבעי' לן אי הוי כמכר לענין אונאה ופשטינן מי כתיב ממכר לעולם ממכר סתם כתיב והאי ליומא מכר היא ש"מ דאי הוה כתיב ממכר לעולם הוי עיקר החילוק בין שכירות למכר דזה לעולם וזה לזמן ומינה דבשכירות לעולם הוי פשוט כמכר וצ"ע:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat, Lemberg, 1898
באר היטב · חושן משפט סימן קמ״ב
א׳
הגביה. כן פירש הרשב"ם אבל הרמב"ם והטור כתבו שסייע ללקט הפירות אחד אח' והגביהם מעל הארץ ונתנם לתוך כלי אחת ונראה דל"פ אלא מר אמר חדא כו' והמחבר נקט חדא מינייהו וה"ה לאידך עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשובת מהרשד"ם סי' קט"ז ר"ו רכ"ו ורל"ד ובתשו' מהרי"ל סי' פ"א:
ב׳
שכרו. במה שפירש הסמ״ע דבשכירות אפילו לעולם לא אמרי' דזבין דיניה כו' השיג עליו הט״ז וכתב דצ״ע דיש ראיה מפרק הזהב (בבא מציעא דף נ״ו) דבשכירות לעולם הוי כמכר ע״ש:
ג׳
אין. פי' אפי' ליכא ריעותא דהגביה לו הפירות הנ"ל. סמ"ע:
ד׳
הכותל. עיין בתשובת מהר"י לבית לוי סי' ב' דף ט' וסי' כ"ד דף קכ"ט ובתשובת מ"ע סי' מ"ב ובתשובת ן' ל"ב סי' ל"ז וסי' ע"ג ובתשובת ר"מ אלשיך ס"ס י"ד ובתשובת מהרי"ט סי' ק"ב וק"ו ועיין בתשובת מהרשד"ם סי' שכ"א מדין מחילה בטעות. ש"ך:
ה׳
בטעות. (עיין בהרש"ך ח"ב סי' ר"ח ובהר"י הלוי סי' צ"ז ובתשובה למהר"ש יונה ז"ל סי' ל"ו ובפליטת ב"י סי' כ"ד. כנה"ג):
ו׳
חזקה. נ"ל דכאן כ"ע מודים דא"צ חזקת ג"ש וטענ' משום דאנן סהדי דמחיל וע"ל סימן קמ"ט ס"ט וסי' קנ"ג סט"ז. סמ"ע:
ז׳
לחזור. ואפי' לא סייעו דס"ל דיש חזקה להיזק ראיה והא דקי"ל כר"ח בש"ס דצריך לסתום היינו כשמיחה לאלתר עיין בס' ב"ה מ"ש בזה ולקמן סי' קנ"ד ס"י פסק המחבר ומור"ם כהרמב"ם ע"ש. ש"ך:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · חושן משפט סימן קמ״ב
א׳
ומכאן למד. ר"ל דלא אמרינן כאן ג"כ דעביד אינש דזבין דיניה כמש"ל ל' ב' ש"מ דבלא לקח לקיחה מוחלטת לא אמרינן:
ב׳
אבל אם שמעון. מדקאמר שם כי היכי דאת כו' מ' דאם ידע שמעון אע"ג דראובן לא ידע
ג׳
אם ראובן כו' י"א. דס"ל דאין חזקה להיזק ראיה כמ"ש הרי"ף בתשובה דהביאו הרי"מ בריש ב"ב מדאמרינן שם טעמא דרצו כו' אלמא כו' דלמא מיירי בהחזיקו כך וכ"ש לפי המפרשים דלאלתר הוי חזקה וכן מוכח מירושלמי שאכתוב למטה:
ד׳
אפי' סייעו. ירושלמי שם סוף פ"ג דב"ב הפותח חלון בבית חצירו כו' פותח בשמאל נועל בימין הגע עצמך שהיה עומד שם יכול מימר כו' היה מושיט לו צרורות יכול מימר ליה מגחך הוינא בהאי גברא:
ה׳
ולהרמב"ם. דס"ל כרבו הרי"מ דהי' הגמ' דר"ש ב"ב כיון דהיזק דממילא לא הוי חזקה כמש"ל סי' קנד ס"ח ועוד תי' אחרים ועיין ברא"ש שם:
ו׳
כיון תשידע. כן ס"ל בכל חזקת תשמיש וראייתו מדאמרינן שם ו' ב' ואי חבריה בטינא לאלתר כו' והא דאמרינן שם מ"א כמאן כר"י ור"י דאמרי כל בפניו לאלתר כו' שם דלא ידע ואפ"ה א"ר ישמעאל בר"י דלאלתר הוי חזקה ובכה"ג אמר ר"ח יגעם בני ופתחת כו' וכן מ' בירושלמי הנ"ל הגע עצמך שהיה עומד שם יכול מימר ליה הוינא בעית לעי ר"ל טרידנא בגירסאי ולא ידעתי בפתיחתך ואע"ג דקא' בתר הכי היה מושיט כו' בהא לא קי"ל כירושלמי דס"ל מסייע לא הוי חזקה כיון דפליגי בגמ' דידן דאמרינן והא אחיל דאתא כו' אבל אין לומר דס"ל לירושלמי דהיזק ראיה אין לו חזקה דא"א לומר כן כמ"ש הרי"מ ממתני' דסוף פרקין נ"ח ב' חלון המצרית כו' וכן' הראשונה ס"ל דהאי חלון לאו לראיה הוא רק לד"א:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
על הסימן הזה
שולחן ערוך חושן משפט סימן קמ״ב, מתוך חלק חושן משפט. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל