רמב״ם - הלכות טומאת מת · פרק י״ט

כוורת שפיה חוץ לפתח וכזית מן המת תחתיה או על גבה מבחוץ כל שכנגד הטומאה תחתיה או גבה טמא כדתנן פ' כוורת והוא פרק ט' דאהלות וכל מה שבאוי' תוכה טהור חוץ ממה שהוא תוכה נגד הטומאה והבית טהור שם במשנה תנן וכל שאינו כנגד הזית תוכה והבית טהור ומפרש הר"ש ז"ל דכל שאינו כנגד הזית אתוכה נמי קאי דמה שאינו כנגד הזית בתוכה הוא דטהור אבל מה שהוא כנגד הזית בתוכה טמא דכמו שאינה מצלת על מה שעל גבה שהוא כנגד הטומאה הכי נמי אינה מצלת על מה שבתוכה אם הוא נגד הטומאה והר"ש ז"ל פי' דכל שאינו כנגד הזית אתחתיה וגבה קאי אבל תוכה אפילו מה שכנגד הטומאה טהור דמצלת על מה שבתוכ' וה"ק וכל מה שאינו כנגד הזית מבחוץ תוכה כלו' ותוכה בוא"ו כלים שבתוכה אפילו כנגד הזית והבית ג"כ טהור טומאה בבית אין טמא אלא הבית טומאה בתוכה הכל טמא כדתנן התם משום דכמלי' טומאה דמיא ואינה מצלת על מה שתחתיה או על גבה אפילו שלא כנגד הטומאה והבית נמי טמא שהרי חללה תוך הבית ואינה מצלת על הבית כיון שהיא מחולחלת. היתה גבוהה מן הארץ טפח וטומאה תחתיה או על גבה או בבית הכל טמא כדתנן במתניתין הכל טמא אלא תוכה ומפרש הרב ז"ל אלא תוכה מה שאינו כנגד הטומאה בתוכה אבל מה שכנגד הטומאה אפילו בתוכה טמא כדאמר' לעיל. היתה הטומאה בתוכה כשהיא גבוהה טפח הכל טמא כדתנן התם בד"א בזמן שהוא כלי ומחולחלת אבל אי לאו הכי תוכה וגבה טהור כשטומאה תחתיה ואין טמא תחתיה והבית כיון שגבוהה טפח הוי אהל אחד עם הבית היתה טומאה בתוכה אין טמא אלא תוכה וכל השאר טהור דאין הטומאה נכנסת לבית כיון דאינה מחולחלת ופיה לחוץ ומצלת נמי על מה שתחתיה ועל גבה כיון דלאו כלי הוא היתה הטומאה על גבה ממנו עד לרקיע טמא כדתנן התם. היתה מונחת לארץ ופיה לחוץ כזית מן המת נתון תחתיה כנגדו עד התהום טמא על גבה כנגדו עד לרקיע טמא בבית אין טמא אלא הבית בתוכה אין טמא אלא תוכה. היתה מוטלת בארץ ופיה לפנים והיא שלימה וחלולה וטומאה נתון תחתיה או על גבה מבחוץ כל שכנגד הזית תחתיה או על גבה וכל מה שבאויר תוכה טהור חוץ מכנגד הטומאה והא דתנן תחתיה וגבה ותוכה טמא היינו מה שכנגד הטומאה בתוכה כדפי' הרב ז"ל ותנן כל שאינו כנגד הטומאה תחתיה וגבה טהור ולא הזכיר תוכה וחפשתי במשנה דוקנית ומצאתי תוכה והבית טהור וכן נראה גרסת הרב ז"ל דכתב והבית טהור כיון שהטומאה בחוץ. היתה הטומאה בתוכה או בבית הכל טמא כדתנן התם משום דנכנסה טומאה תוך פיה. היתה גבוהה מן הארץ טפח הכל טמא כדת' התם משום דהוי אהל אחד הית' פחותה או פקוקה הכל טמא חוץ מעל גבה וטומאה על גבה כנגדו עד לרקיע טמא ותוכה ותחתיה והבית טהור ואם היתה מונחת על הארץ שאינה גבוהה טפח ופיה לפנים טומאה תחתיה כנגדו עד התהום טמא על גבה עד לרקיע טמא בתוכה או בבית תוכה והבית טמאה משום דפיה לפנים. כוורת שהיא בתוך הבית וממלאה הבית ופיה למעלה הטומאה בתוכה הבית טמא טומאה בבית שבתוכה טהור שדרך טומאה לצאת ממנה לבית אף על פי שאין בה פותח טפח ואין דרכה ליכנס מן הבית לתוכה וכדתנן התם בין אחת בין שתים בין עומדות בין מטות כיון שאין ממנה ולכותל טפח. היתה עומדת בפתח ואין בינה למשקוף טפח טומאה בתוכה הבית טהור בבית תוכה טמא כדתנן התם שדרך הטומאה לצאת מן הבית דרך הפתח ותטמא מה שבתוך הכוורת ואין דרכה ליכנס כשהטומאה בתוכה והר"ש ז"ל כתב דטומאה בבית מה שבתוכה טהור גרסי' כדמשמע בתוס' שהטומאה יוצאה לחוץ ואין נכנסה לתוך הכוורת. כוורת חלולה שלימה מונחת על צידה באויר כגון בחצר או בגינה כזית מן (המתחתים) [המת תחתי'] או על גבה כל שכנגד הזית תחתיה וגבה טמא ומה שבתוכה טהור אלא כנגד הטומאה טומאה בתוכה הכל טמא כל מה שבתוכה ושנגדה למעלה ולמטה וכדתנן התם היתה מוטה על צדה באויר היתה גבוהה טפח וטומאה תחתיה או על גבה כל שתחתיה ושעל גבה טמא ושבתוכה נגד הטומאה כדתנן התם הכל טמא אלא תוכה ורוצה לומר תוכה שלא כנגד הטומאה היתה טומאה בתוכה הכל טמא כדתנן התם שהכלים מביאין ואין חוצצין כדא' לעיל. היתה פחותה או פקוקה או באה במדה טומאה תחתיה כנגדו עד התהום טמא על גבה כנגדו עד לרקיע טמא בתוכה אין טמא אלא תוכה. היתה גבוהה טפח טומאה תחתי' תחתיה בלבד טמא תוכה תוכה בלבד טמא על גבה כנגדו עד לרקיע טמא וכדתנן התם במתני'. היתה כלי ויושבת על שוליה לאויר טומאה תחתיה או תוכה או על גבה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת היתה גבוהה טפח או מכוסה או כפויה על פיה טומאה תחתיה בתוכה או על גבה הכל טמא כדתנן התם וכתב הרב ז"ל בפי' המשנה דכשהיתה מכוסה וטומאה בתוכה או היתה הפוכה על פיה ושוליה לשמים וטומאה גם כן בתוכה שמטמא ג"כ למעלה ולמטה כמו קבר סתום דילפינן לעיל דמטמא מכל צדדיו היתה פחותה או פקוקה או באה במדה טומאה תחתיה או תוכה או על גבה בוקעת ועולה ויורדת ואם היתה גבוה טפח טומאה תחתיה בלבד טמאה בתוכה או על גבה כנגדו עד לרקיע טמא וכלים שתחתיה טהורים מפני שהיא אהל וחוצצת וכדתנן התם בסיפא דדיני כוורה היתה גבוהה טפח וטומאה תחתיה וכו'.

גמל שהוא עומד מביא טומאה למה שתחתיו וחוצץ למה שעליו ואם היה רובץ וטומאה תחתיו או עומד טומאה תחת בעליו בוקעת ועולה ויורדת וכדתניא פי"ג בתוס' דאהלות כל טפח על טפח שמביא את הטומאה אפילו מבעלי חיים הוי אהל מן התורה או מדברי קבלה דהוי דאוריתא וכן טומאה שאין הנזיר מגלח עליה הוי טומאה דאוריתא אלא שאין סותר כדילפינן בדוכתיה מקראי וליכא טומאה דרבנן אלא כגון בית הפרס וכן בענין אהלים מה שאין בו טפח כגון זיזין או אפילו יש בו טפח אם הוא אהל רעוע כגון סככות דפי"ג:

כוורת שהיא מוטלת. א"א אין הענין מתפרש אלא בכוורת של חרס שאינה מטמאה מגבה: וכל שתחתיה כנגד הטומאה. א"א זה שיבוש שאף מה שאינו כנגד הטומאה טמא שהכלי טמא אינו חוצץ והצד העליון מביא את הטומאה לכל מה שתחתיו: חוץ מכלי שהוא כנגד הטומאה. א"א גם זה שיבוש שהכלי שבתוכה טהור שאין כאן רצוצה: או שהיתה הטומאה על גביהן מביאין. א"א אין כאן טעם שהרי בכוורת של חרס עסקינן שהוא חוצץ ולא נתחוור אצלי טעם המשנה טעם ברור: אבל אם כו' מפני שהוא אהל של עץ. א"א אין טעם ולא ריח בזה הפירוש ויש כאן פתיות גדולה: כנגדו עד התהום טמא. א"א כאן צריך טעם מפני מה אינה בוקעת למעלה כלמטה שהרי היא רצוצה ואני מפרש כל שאין לה טפח ממקום אחר שהיא אפוצה כגון שנשברו דפנות הכוורת עד שלא נשאר שום דופן [שלם] שאינו כלי שיהא ראוי להשתמש כוורת אלא שיש פותח טפח בין עובי השולים והדפנות כדי להביא את הטומאה והקושיא במקומה:

או בתוכה או על גבה. א"א דברים אלו כבדים הן ואין לנו על מה שנסמוך ואם נמצא חוט אחד שנוכל להתלות בו נתלה בו כי מעל גבה והטומאה מבחוץ איך תבא לתחתיה אע"פ שגבוהה מן הארץ טפח והיא כלי והלא היא של חרס. ומצאתי חוט של שתי להתלות שהרי אמרו המאהיל על הטומאה של שרצים טהור פירוש ספק נגע וספק לא נגע טהור דהוה ליה כנזרק והנזרקין ספיקן טהור שאין לך דבר שמטמא מלמעלה ומלמטה אלא כזית מת וכזית נצל ומלא תרווד רקב פירוש וכיון שאהלן מלמעלה ומלמטה טמא הילכך זריקת ספיקן טמא שהרי אהלן על הכלים מאויר הם מטמאין ראה זה מצאתי ואולי על זה הדרך הלכו ואמרו אם הטומאה על גבה והכוורת תחתיה וכלים תחת הכוורת ויש שם פותח טפח תחת הכוורת הכל תחת אויר הטומאה וכיון שהוא כלי אינו מפסיק האויר ומביא לצדדין אבל כשאינה כלי קרקע עולם הוא ומפסיק האויר ועם כל זה נשארו לנו קושיות בזה הפרק: