ארץ העמים בתחלה גזרו על גושה ואחר כך גזרו על אוירה כדאמרינן פ"ק דשבת ובפכ"ג בנזיר וכן כלי חרס שהכניס אוירן לאויר ארץ העמים ושאר כלים שהכניסן לארץ העמים כדתניא פרק בתרא דתוספתא דאהלות. טומאת אויר ארץ העמים אין שורפין תרומה וקדשים עליה בטומאת עפרה אלא תולין אותן וכן אין צריך הזאה שלישית בעפרה. שיעור טומאה עפר בית הפרס וארץ העמים כחותם המרצופין כדתנן במתני' פי"ז ושם אמר רבי יהודה מעשה שהיו אגרות באות מח"ל וכו' לפי שלא היה בהם כחותם המרצופין.
ד׳
המביא תנורים וספסלים וכלי חרס אפילו הוסקו טמאין משום שהיו באויר ארץ העמים וכלי חרס מטמא מאוירו וכדתניא פי"ז בתוספתא.
ה׳
המהלך בארץ העמים בהרים ובסלעים בתוספתא פי"ח ארץ העמים בתולה שלה טמאה ובמתני' תנן בהדיא דבהרים ובסלעים טמא בים ובשונית טהור ובים טהור משום נוגע ולא משום אויר דמתניתין לא איירי אלא בטומאה נגיעה בעפר. נכנס בשידה תיבה ומגדל טמא וכדאמר' בתוספתא פי"ח טהור אתיא כרבי יוסי דפליג אר' בבריתא פ"ק דגיטין והלכה כרבי מחברו.
ו׳
סוריה עפרה טמא ואוירה טהור כדא' פ"ק דגיטין ואם היתה סמוכה לארץ העמים נכנסין לה בשידה תיבה כיון שאין לה טומאת אויר וארץ ישראל הסמוך לארץ העמים נבדקת וטהורה כדמשמע בתוספתא פי"ח.
ז׳
מדורות הגוים אפילו בארץ ישראל טמאים משום נפלים. ותרומה וקדשים שנמצאו שם תולין לא אוכלין ולא שורפין כדתנן במתניתין פרק בתרא ובתוספתא על מדור העמים תולין ורבי יוסי אומר אף שורפין ושיעור הדירה ארבעים יום כדי שתתעבר ותפיל נפל שמטמא כדתנן במתניתין ואף על פי שאין עמו אשה דפרוצין בעריות ומביאין נשים לבתיהן בלילה ומדרבנן הוא דחיישינן להכי. ואפילו עבד או סריס או קטן בן ט' עושין מדור הגוים כדתניא בתוספתא פרק בתרא ואם היה עבד או אשה שומרין אותו מדור שלא יקברו שם הגוים הדרים בבית שום נפל טהור אע"פ שנכנס ויוצא וכדתנן במתניתין פרק בתרא. ומה הם בודקים הביבים ומים סרוחים כדתנן במתניתין וכל מקום שחזיר וברדלס יכולין להלכו אין צריך בדיקה כדתנן התם מדור שחרב הרי הוא בטומאתו כדתנן בתוספתא פ"ז ובמתניתין תנן רשב"ג אומר עיר גוים שחרבה אין בה משום מדור וכתב רבינו שמשון ז"ל הבית של גוי שחרב טמא כדתניא בתוס' כיון דשאר העיר בישוב.
י׳
איצטוונים טהורה כדתנן במתניתין ועשרה מקומות אין בהם משום מדור הגוים אהלי הערביים (והזונו') [והסוכות] כולהו תנן להו במתניתין בתרא דאהלות וחנות שאינו דר בה טהור כדתניא בתוספתא בית שער החצר הטמאה כמוה כדתנא התם.
י״ב
עיירות המובלעות אין בהם משום ארץ העמים אע"פ שפטורות מן המעשרות כדתניא בשלהי תוספתא ודרך של עולי בבל נמי טהורות אע"פ שהם מובלעים כדאיתא התם דהכי חזקתן טהור:
נחלת הכלל · Friedberg Edition
השגות הראב"ד · הלכות טומאת מת פרק י״א
ו׳
וכן ארץ העכו"ם הסמוכה לארץ ישראל וכו'. א"א אני לא מצאתי בתוספתא אלא מובלעות:
ט׳
מדור העכו"ם שחרב הרי הוא בטומאתו עד שיבדק וכו'. א"א במשנה שנינו רשב"ג אומר עיר של עכו"ם שחרבה אין בה משום מדור העכו"ם ואין עליו מחלוקת ואולי יש הפרש בין עיר שחרבה למדור שחרב:
מקום ששכנו בו עו"ג בארץ ישראל (ה"ה) [ה"ז] מטמא כארץ העמים כו'. לקוח זה מפירוש רבינו חננאל בפרק חומר בקודש (דף כ"ה) רצועה מפסקת פירוש שישבו שם בארץ ישראל וה"ה כארץ העמים ולכן אף בשידה תיבה ומגדל טמא משום אוירה דארץ העמים ויעוין משל"מ. ומיושב לכשיבא אליה ויטהרנה שיאמר שלא נקבר בה נפל יעו"ש. וזה פירוש נחמד ומשום שיטת רבינו:
נחלת הכלל · Friedberg Edition
יצחק ירנן · הלכות טומאת מת פרק י״א
ט׳
מדור וכו'. וכתב מרן וז"ל י"ל דשאני הכא דבגמ' פ"ק דפסחים וכו' אמרו בחד תירוצא דלא כרבן שמעון גמליאל ואי הוה סבר גמ' דלא כרשב"ג לא הוה אמר תירוצא סתם דלא כהלכתא, והכונה בדבריו מבוארת דכיון דהתירוץ דאיתמר בגמ' סתם דהיינו בלא איבע"א שהיא סתם גמרא הוא דלא כרשב"ג ש"מ דהכי הלכתא וככללין דעלמא דלא אמרינן לישנא בתרא עיקר אלא כששניהם נאמרו בלשון אחד ברם כשהאחד בסתם העיקר כסתם וצריך לעיין בכללים אם יתכנו דברי ואם אמת בדברינו אלה לא ידעתי מה שהקשה רב יאודה גאון ז"ל שם וז"ל לא יכולתי להלום דברים אלו דהרואה סוגיית הגמ' יראה דחד תירוץ דלא כרשב"ג וחד כרשב"ג וא"כ הדרא קשיא לדוכתא כמ"ש מרן דאמאי לא פסקינן כרשב"ג עכ"ל, וכבר כתבנו דכל חיליה דמרן הוא מתירוץ דאיתמר בש"ס סתם, ועוד יש סעד אחר מדלא מותיב הש"ס שם בפסחים מהך ברייתא דרשב"ג ומותיב מהך דשפחה שהפילה ש"מ לית הלכתא כרשב"ג.
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על הפרק הזה
רמב״ם הלכות טומאת מת י״א, מתוך הלכות טומאת מת שבספר טהרה. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.