אבל הוא כך לא עלה בלב אחשורוש ליתן ישראל להריגה רק המן אמר דתיהם שונות מכל העם ודתי המלך אינם עושים הרצון ע"י דתם אינם יכולים לקיים דת המלך כי מתנגדים זה לזה ולכך אם על המלך טוב יכתב לאבדם היינו דתי ישראל ולגזור שמד שלא ינהגו בדתי ישראל כלל ומצינו בדברי חז"ל פעמים רבים לשון אבידה על שנוי וביטול דת תורתינו ונתרצה המלך לזה אבל המן הסיר דברי אחשורוש לאבד אומה קדישא בכלל ונתן הדת להשמיד יהודים ולכך חרה אף של המלך כי מעולם לא נתכוון להרוג היהודים והיה הנס כי אח"כ הואיל ודת המלך אין להשיב רק הוא צוה לכתוב כי המן רימה למלך כנ"ל אבל עכ"פ זהו היה להתקיים לאבד הדת ח"ו והוא קיים הדת רק היפך השמדה על עמלקים זהו הנס הגדול ולכך ליהודים היתה אורה זו תורה שנתן הקב"ה חן לקיים התורה מבלי לבטלו:
יערות דבש חלק ב · פרק ח׳, נ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.