ובימי חורפי אמרתי כי רש"י בפ' שלח כתב דרך הבדאים לומר תחילתו דבר אמת ולכך אמרו מרגלים ארץ זבת וכו' וזהו שאלתם אתה מתחיל בדבר כזב מבלי הגיד אמת בתחלתו כי כודנייתא מי ילדה וזהו ראש דבריך וריב"ח השיב להם הא דבדאים אומרים תחלתו דבר אמת כי חפיצים שיאמין להם ואומרים תחלתו אמת ומדהא איתא כולו איתא אבל אני אי אין רצוני שתהיו מאמינים לי כי אני אומר אותו בתורת כזב ושקר כי כך היה שאלתכם ויותר אין לי להגיד לכם וא"כ למה אני אומר דבר אמת בתחילתו. אבל בגוף הדבר מה זה שפלפלו ומה היה שאלתם בתחילה לומר דבר כזב וכי זהו שאלת חכם אין לך נקל בעולם מלדבר שקר ואין קץ לדברי רוח ובחפזי כל אדם כוזב אבל הענין כן מ"ש בגמ' אין ממנין בסנהדרין רק מי שיודע לטהר שרץ מהתורה דהיינו שיוכל לומר על טמא טהור וכן להיפוך ומראה לו פנים והקשו בתוס' מה לי בחריפות של הבל:
יערות דבש חלק ב · פרק ח׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.