יערות דבש חלק ב · פרק ח׳, ג׳

ובזה יובן שבאותו יום גברה ב"ש על בית הלל וכמעט שקבעה הלכה כב"ש וגברה צד שמאל על צד ימין היה אותו יום קשה כיום שנעשה בו עגל שהי' ג"כ כל כוונתם להגביר צד שמאל ולהוריד שפע משור ולא מאדם שבמרכבה. והנה יש לדייק באמרו איזה מחלוקת שהיא לש"ש ומה שאלה הרבה מחלוקת שהם לש"ש וגם קשה הדיוקי' דקאמר כגון מחלוקת שמאי והלל משמע הא זולת דוגמא הלז אינו לש"ש ואח"כ קאמר שלא לש"ש מחלוקת קרח ועדתו משמע זולת זה הכל לש"ש וקשיא אהדדי אבל בעו"ה כל מחלוק' יהיה מה שיהי' היצה"ר מפתה ואומר שהוא לש"ש ולמצוה גדולה להכניע בוגדים ולשבר זרוע רמה וכהנה דברים רבים כללו של דבר אין לך מחלוקת שאין יצה"ר מפתהו ואומר שכל הכונה לש"ש וח"ו לומר על מחלוקת שהיא שלא לש"ש רק א"כ במה יודע איפא האמת אם היא באמת לש"ש או לא בזאת יודע אי המחולקים ובעלי ריבות הם זולת הדבר שחלקו בו ומנגדים זה לזה הם אוהבים גמורים בלב ונפש זהו אות שמחלוקתם לש"ש אבל אם אויבים ונוטרים שנאה זה לזה על ידי מחלוקת זהו שלא לש"ש ויתיצב השטן בתוכם וזהו הסימן מסרו לנו חכמי משנה איזה מחלוקת שהיא לש"ש כי בכל מחלוקת אומרים שהיא לש"ש אמרו כמחלוקת שמאי והלל שאהבו זה את זה וכבדו זה את זה הנאהבים ונעימים זהו אות שמחלוקתם לש"ש אבל כמחלוקת קרח ועדתו שהיו נוטרים איבה ושנאה וכמעט יסקלהו למשה וכדומה זהו שלא לש"ש כי למעלה אהבה ואיש אל אחותו וזהו לאות נאמן בכל מחלוקת להבין אם היא לש"ש או לאו ולהבין ענין סופה להתקיים נקדים שאלת סבי דבי אתונא מ"ש בגמרא דבכורות פ' הלוקח דאמרו לריב"ח אימא לן מילי דכדיבי אמר הוי לן כודנייתא וילדה וכו' אמרי ליה וכודנייתא מי ילדה אמר להם הי נינהו מילי דכדיבא וכו' ע"ש ויש להבין מה שאלה מחכמים ושכחו שביקשו ממנו דבר כזה ומה הוא התשובה: