יערות דבש חלק ב · פרק ח׳, ל״ח

והנה גלות בבל נגזר בשביל ביטול שמטות כדכתיב בקרא ועברו שבעים שמטות שעבדו בהן ולכך נגזר להיות בגלות ע' שנים והנה אלו שמרו ישראל שבת א"כ אף שהיו מחללים שמיטה ועשו עבודה בשנה שביעית מ"מ בשבת לא עשו וא"כ לא עשו כל שנה שמיטה רק ש' ימים לערך וא"כ איך יהיה תמורתם בגולה כל השנה אפי' שבת כל שס"ה ימים וזהו לא כדת וא"כ צא וחשוב חלק שביעית משבעים הרי לערך עשרה והנה ודאי אלו לא היה אז זמן קץ לא היו מ"ה מתרעמי' רק חשבו כי הגיע זמן כי הסעודה של אחשורוש היה נמשך משנת ג' למלכו עד שנת ד' ובסוף שנת י"ד למלכו התחיל הקץ וזמן בנין כמבואר בגמ' והרי הוא עשר שנים ומ"ה חשבו שימי שבתות ימלא עשר שנים והרי זמן קץ אבל הקב"ה השיב תינח אם שמרו שבתות אבל תנה ימים כנגד ימים שדרכו גתות בשבת וכן כל מלאכה וא"כ א"א לנכות מחמת שבת וא"ש: