אבל הענין על ישראל נגזר שעבוד ועבודה בימי החול אבל לא בימי שבת למען ינפש עבדך כתיב ומצרים קלקלו השורה והיו משתעבדים בישראל שבת ג"כ לשמור פירות וכדומה מלאכות בשבת ושעבודם היו רד"ו שנים וא"כ יום שביעי הי' מותרת צא חלק שביעית מרד"ו הוא שלשים וזהו השלשים שנה שנחשב לשעבוד יותר מת' שנים ולכן לולי שבת היו צריכים להיות במצרים שלשים שנה ביותר ר"ו והיו נשקעים ח"ו כנודע רק שבת מיהרה הגאולה ולכך אמרינן בשבת זכר לי"מ והבן:
יערות דבש חלק ב · פרק ח׳, ל״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.