יערות דבש חלק ב · פרק ח׳, ב׳

הלוים בני קרח כאשר שררו על משמרתם ענו ואמרו בתהלים מ"ט למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים וכו' כל יושבי חלד וכו' ופירש"י כל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מחולדה ולהבין למה הזכיר זה ולא סתם יושבי יבשה או ארץ. אבל הענין אמרו במשנה כל מחלוקת שהיא לש"ש סופה להתקיים ואיזהו זהו מחלוקת הלל ושמאי ומחלוקת שאינו לש"ש כגון מחלוקת קרח ועדתו אין סופה להתקיים ויש להבין מה זהו שסופה להתקיים איך נתקיימו דברי ב"ש הלא במקום ב"ה דברי ב"ש אינו מהמשנה כלל ומה מעליותא יש במחלוקת שיהיה סופה להתקיים אבל הענין היום יום ס' אדר שבו נחלקו ב"ש וב"ה וקבעו חז"ל תענית כמבואר בש"ע א"ח דאותו יום גברה כח ב"ש והיה קשה לישראל כיום שנעשה בו עגל ולהבין איך יודמה זה מחלוקת קדוש וקב"ה חדי בי' לעגל יובן כי מה שביקשו מאהרן לעשות עגל ותלו כי משה לא ידענו מה היה לו וכבר העידו כל מפרשים הכוזרי הראב"ע ורמב"ן שלא היה מהמרי כ"כ כמו שיודמה לכאורה והענין כי שמעו מפי משה שהי' כבוד ה' חונה על הכרובים כדכתיב ונועדתי וכו' וכרוב הוא פני אדם זוטרא ושפטו כי השפעה בא ממרכבה קדושה אשר מימין פני אדם וע"י שפעו בא על דמותו והיותו למעלה אפי רברבי כשיורד מלמעלה למטה נתקטן ונעשה אפי' זוטר' אבל מ"מ הוא דמותו פניו משור וזהב ומשה הוא מימין כדכתיב מוליך לימין משה וא"כ היה אהרן משמאל כנודע שהיה אז לוי ובמרכבה מימין פני אדם וכן פני שמאל פני שור וא"כ שפטו בעוד משה היה השפעה יורד מימין מרכבה מפני אדם לפני אדם אשר זו של זהב אמנם כעת אשר מת משה והנהגה באהרן היותו משמאל אם כן יורד שפע משמאל שבמרכבה שהוא שור אל למטה ושם שור זוטא של זהב שהוא עגל של זהב אשר שם יהיה כבוד חונה כמו על אפי זוטא של אדם וזהו שאלתם והם שמעו ונקדשתי בכבודי וכו' כי בעת חנוך מקום שריית שכינהצריך להתקדש ב מיתת אדם כדאמרינן ואז שראו כדמות משה מת שפטו שע"י נתקדש אהרן והגיע זמן לעשות מקום חל עליו שפע אלהות וידוע מ"ש תמיד מקולי בית הלל ומחומרי בית שמאי כי הלל צד ימין ושמאי צד שמאל: