אבל הענין כל מצות שאדם עושה בפועל ומחשבה וכונה שלימה הוא חותם ללב ומתואר ללב אבל המעשים שאדם עושה בפועל אבל בלי כוונת הלב הוא מתואר רק לזרוע מיד כלי מעשה אבל לא ללב כי לבו בל עמו וכ"י חשבה כל מצות ומ"ט שאנו עושים הם הכל ברעותא דליבא וכונה שלימה לכך ביקשה שימני כחותם על לב אבל הקב"ה יודע כי בעו"ה רוב מצות הם בלי כונה שלימה וכמצות אנשים מלומד' וכדומה פני' גסות רוח או לקורדם לאכול הימנו וכהנה ולכך אמר את מבקש דבר פעם נראה ופעם אין נראה אם אין בו כונה רק על כפים חקותיך שזה נראה לעולם כי תמיד ישראל עוסקים במ"ט ומצות ופושעי ישראל מלאים מצות כרמון ולכך אחקוק על כפים:
יערות דבש חלק ב · פרק ח׳, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.