נא ונא אחיי ובניי שמעו בקול זקן שטי' בחדא מילתא סריך ודמעתו על לחיו לזרז אתכם להשמר מתערובות נשים ובעו"ה הראי' פוגם ותיכף מוליד רעה וצרעת בנפשו לא כן היו ראשונים אמרו בגמ' מגילת אסתר ברה"ק נאמרה שנא' ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה מנא ידעו וכו' ודחק הגמ' דלמא שלכל אחד נדמה לו כאומתו ופירש"י שמעו שבפיהם אמרו כן. והדבר קשה בממ"נ אם אפשר לשמוע מכולם ה"ל לשנוי' בקיצור ששמעו מכולם כי היא יעלת חן למאוד ואם אי אפשר לשמוע מכולם דלמא אחד בעלמא ראה אותה ולא מצאה חן בעיניו עדיין אינו מיושב שנדמה לכל א' כאומתו דלמא הי' א' שלא נדמה לו כאומתו וכבר דרשתי בזה בכמה פנים:
יערות דבש חלק ב · פרק ח׳, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.