ולהיות כי כל בהמות וחיות יש בהם צד טוב ורע בהמה וחיה טמאה צד רע ביבשה כי שם טמא וצד טוב בים כי שם טהור ולכך סריס המלך אשר רצה להאכיל לאסתר חזיר כי מדשן עצם ובשר ואסתר לא רצתה לאכול טמא האכילה צד הטוב שבחזיר והיינו חזיר דים שהוא טהור וזה קדלי היינו הטוב שבחזיר והיינו חזיר דים וכן גזירת המן היה נחש כמ"ש ובעו"ה לא הי' כחם אז יפה לבטל כח נחש לגמרי ולכך בכל דור גזירת המן קצת קיים לעשות בישראל נשיכה ועקיצה ולכך מרדכי חשב שדורו זכאי וחשב שנחש נתבטל לגמרי וגזרת המן כלא ולכך ביקש לעשות י"ט לא זכר מתנות לאביונים אבל אנשי כה"ג ידעו כי בעו"ה לא הי' דור שלם ולא היה סריסים מלבעול בת נכר ומכח זה האי דג דאסתרס יש לו תוקף ולא נתבטל לגמרי ורשומו ניכר בכל דור ולכך לא קבלו לי"ט וגזרו מתנות לאביונים כי צדקה תציל ממות ולא יתבטל גזרתו מכל וכל עד ביאת הגואל ולכך כל המועדי' בטלים וימי פורים לא נבטלו לע"ל כי מחשבת צדיקים לא ישוב ריקם לבטלה ומרדכי חשב לעשותו י"ט לא יהי' ריקם רק בזמן משיח שיתבטל לגמרי הנחש יהי' י"ט כמחשבת מרדכי ולכך אינם בטלים:
יערות דבש חלק ב · פרק ח׳, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.