יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, פ״ט

ולכן העיקר מה שיש לנו לגדור ובפרט במות ת"ח אשר זה כל מגמתינו להקים תור' בישראל לראות להקים בתולת ישראל בהרבצת תורה ובפרט עם בחורים והכתוב צווח הדודאים נתנו ריח והנצנים נראו בארץ יש ת"ל בנים חריפים לו שמן משחת קודש על ראשם ואין משגיח ואין מחזיק תורה והלא בעו"ה אבד מאתנו כלי יקר אין לנו לא כהן לא מקדש לא קרבן לא מלך לא חזון מאת ה' ואין שיור רק התורה הזאת ואיך נלך בקרי מבלי גדור גדר עשיר וראש יפגשו לקמוץ מלחמו ולתת לבחור הלומד תורה לש"ש והלא ע"ז כרת ה' אתנו ברית בחורב ביום הקהל ללמד ושננתם לבניך והיינו תלמידים כמ"ש הרמב"ם ובושני מכל המתרפים במצוה כזו כאשר הוא בעו"ה ברוב קהלות חלק אירופא שאין מחזיקים ללמד תורה ברבים הם וחכמיהם איך יקראו ק"ש פעמים בכל יום ושננתם לבניך שהוא על תלמידים הלא ישוטטו לבקש דבר ה' ולא ימצאו כלל: