וזהו שנאמר במדרש איכה אם תאמר אין חכמה בגוים אל תאמין וא"ת אין תורה בגוים תאמין והכונה על ישראל שהם מפוזרי' בין גוים ואת זו לעומת זו ובאמת הם חכמים וחריפים בחקירה ובפלפול התורה ביותר וכמו שכתב מהרש"ל מעולם לא שמענו בדור אחרון מי שיעלה קושיא בלי תי' בימיו כי ידיהם רב להם בפלפול והפסוק צווח אל תאמר ימים ראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת זאת כי טבע החקיר' חייב כי נתרבה הדעת יום ביומו למרבה החקירה וננס ע"ג ענק ישמעו סברת ראשונים ויוסיפו לקח אבל בעו"ה שפעת רוח ממרום נתמעט לדעת תורת אמת ודין ברור כאשר בעו"ה לרב פלפול אין לנו ממש בכל התורה דין א' ברור שאין בו ספק ושאל' אולי כה ואולי כה ובכל הראי' תמיד יש לדחות ונבוכים אנו בארץ ולכך א"ת יש תורה והיינו אמיתות בלי ספק ופקפוק כלל בחורה אשר צוה ה' בחורב אל תאמין כלל:
יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, פ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.