וזהו אמרו אם לויתן בחכה וכו' אבל באמת טעה בדמיונו ואין עולה יפה כי ע"י חכה מושלים לדג שלא בטובתו כי אין רצונו לעלות מהמים מקום חיותו ויניקתו רק בע"כ מושכים אותו ע"י חכה אבל צדיקים אדרבה הנפש ורוח הדביקות בשפעת הרוחני שהוא כמו חכה ברצון טוב ונפש חפיצה באהבה ושמחה מתדבקים עמו ומצא מינו את מינו ודביקתו בחומרי עכור מעט הוא והוא נשיקה כמ"ש רק בשאר אנשים שהם דביקים ומשוקעים בבור החומרי קשה עליהם לפרוש וכמ"ש זה מושך וזה מושך וזהו כמו חכה שנמשך בע"כ עד שרשעים גמורים הוי אסכרא ואמרו חז"ל כממשיך צמר מקוצים דלאחוריה נשרי' כן הדבר כי הנשמה דביקה למאוד בחומרי וכל החכה אינו מועיל למשכו ולכך אמר כי טעה המקונן באמרו על לוית חן היינו לויתן גופן של צדיקי' חכה כי חכה בצדיקים ליכא כי בנשיקה ימותו ורוחם ונפשם מתדבק בטוב וברצון וא"ש והבן:
יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, מ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.