והנה זהו שתפס אש טבע של מים מבלי לכלות הוא מצדקות של הקב"ה כי לולי זאת לא היה קיום מאש של חיות הקודש שבוערת כאש וע"ז נתייסד הפייט בר"ה וחיות בוערת כאש וכו' וגם נהר דינור דנגיד מקדמוהי ויורד על ראש רשעים היה האש מכלה אותן וקב"ה חושב לבל ידח ממנו נדח ועיין בזוהר כי כל נשמה העולה מעלה מעלה למקדש של מעלה צריך טבילה בנהר דינור ומי יכול לקום אם היה מכלה ולכך צדקה עשה הקב"ה שתפס טבע של מים מבלי לכלות וזהו צדק ושלום נשקו כי השלום הוא הצדקה וזהו צדקתך אלהים עד מרום כי במרום הצדקה כמ"ש ומשפטיך תהום רבה כי אש אשר בתהום ושאול הם עושים משפטים כי אש עד שאול תוקד לכלות ולעשות משפט חרוץ כדכתיב וזהו היה כוונת ה' וחסדו כאשר בא צר ואויב לשרוף בית ה' והוא חשב מחשבות לבל יכלה אש כי אם יהיה נטבע ונגנז בארץ מה עשה קב"ה שלח אש ממרום ואש אוכלה אש ואינו מכלה וא"כ אכלה חום אש ארצי והוא אינו מכלה ולא שליט אש בבהמ"ק ונטבע בתחתיות ארץ:
יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.