והנה ידוע כי לכך יה"כ מחילה וסליחה כי לולי שאנו נותנים כח לס"א היה בטל מעולם ונחנו המקיימי' אותו בשעיר המשתל' ואף הוא א"א להיות כ"כ כפוי טובה ללמד חובה על ישראל מקיימי נפשו ומלאך רע בע"כ יודה ויאמר מי כעמך ישראל ועי"כ אנו זוכים למחילה ולסליחה ולפ"ז בזמן הבית שאין לס"א כח רק בט"ב ואלו מתענים בו היה נבער מעולם ולכך חוב לששון ולשמחה לקיימו כנ"ל וא"כ הרי זה כמו שעיר המשתלח ואף ס"א יודה בע"כ כי הרי הם מקיימים אותו:
יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.