אך מה שביקש דוקא מפתח ממטר הוא ליישב הקושיא למה לטות' דיהושע יותר אתקיים ממשה אבל קרא אמר הנני שולח וכו' והשמר בו כי לא ישא לפשעכם ויש להבין מה בכך שהמלאך ושליח לא ישא פשעי' מ"מ אם יחטאו ישובו לה' המשלח והוא ישא פני גבר כדרכו נושא עון אבל הישוב הוא כך כל זמן שהגזירה ביד הקב"ה ממהר למחול וישוב וניחם אבל כשנמסר הגזירה ביד שליח אין הקב"ה מקבל חשובה במהרה ואינו מרחם כי לא כך המדה כיון שכבר ניתן רשות לשליח ולכך כתבו בימים נוראים כל זמן שלא נמסרו הפתקים ליד שלוחים עדיין מועיל בקל תפלה אבל בשמיני עצרת שכבר נמסרו הפתקים ליד שליח שוב קשה התרופה לבטל הרעה ח"ו ולכן אמר ה' כשאני מוסר דברי ביד שליח השמר כי קשה לשוב אלי והוא לא ישא לפשעכם ואף אני לא אעתר לכם מבלי שומע בקולכם:
יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, ק״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.