והנה הכל נמסר ביד שליח חוץ גשמים וכו' ולכך לטותא דיהושע תיכף כשחרץ נמסר ביד שליח הממונה על כך אם יעבור ורבצה בו האלה הנחרצה ולא היה מועיל חינון וחמלה כדכתיב כי לא ישא לפשעכם ולכך קרה לחיאל כמו שאמר יהושע אבל משה שאמר בעצירת גשמים זו לא נמסר לשליח ונשאר ביד ה' וה' חנון ורחום חומל עמו ואין ממהר לשלם גמול לאויביו אף כי לעמו ישראל אשר בכל חטאם לא סר חביבותו ולכך האריך אפו והמטר ניתך ארצה:
יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, ק״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.