יערות דבש חלק ב · פרק ו׳, נ׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ומבואר במדרש קהלת אנדרינוס קיסר לקח ספינות של זכוכית והוריד בתוכו אנשים לעמקי ים ועלו ואמרו הים אמר שירה אדיר במרום ה' ע"כ והדבר תמוה בעצמותו למאוד מה שירה יש בים הלא אינו אלא משל או שרו של ים אבל מה היו אנשים כאלה שומעים ועד כמה היה משקע אותם ויצחקו גוים על זה למאוד אבל הענין כך כי הנביא אומר האותי לא תיראו נאום ה' אשר שמתי גבול וחוק לים אשר לא יעברון וישובון לכסות ארץ וכו' ושאלו לפי מה שהתבאר במופת כי היבשה גובה מהים והים יורד והולך כי כאשר תלך בספינה מיבשה בים שעור מה ותביט מספינה ליבשה ולא תראהו וכשתעלה בראש תורן תראהו וידוע כי מהתורן ליבשה רחוק יותר מן הספינה כי בזהו אלכסנהו ביותר וקשת הראי' הוא תמי' יותר נראה בקרוב מברחוק וא"כ איך אפשר מספינה שלא יראהו ובתורן יראהו וע"כ כי ירד והלך וא"כ המי' מפסיקים בינו לבין יבשה כמו הר וא"א לראות ולכך בעלותך לראש תורן שהוא יותר גבוה מהפסקת המים תוכל לראות כיון שאין דבר מפסיק וזהו מופת חותך שיבשה גובה מהמים א"כ כיון הטבע מים לירד ולא לעלות מהו צורך לגבול וחוק שלא יעלו ויכסו ארץ היפך טבעם ויש לפרש קרא מוסב על מים עליונים שהוא ג"כ קרוי ים כי הוא מקוה מים והם עומדים למעלה במאמרו של קב"ה ולא ירדו למטה לכסות ארץ כדרכם וזהו גבול וחוק שאמר הקב"ה ועוד מתרצים שקאי על איי הים שהם עומדי' בתוך הים ואין המים מרקיבם עפר ההולך עד יסוד ארץ לעקרו משרשיו ולדחותו מקרב המים והם תקועים בתוך מים כיתד נאמן וע"ז נאמר שלא ישובו לכסות ארץ אך בזה באמת דעות הרבה כי הם רק צפים על פני המים ואינם מחוברים למטה בשורשן לארץ רק תחתם הולך המים והאיים צפים ע"פ המים כספינה ורבים שהעידו כי כמה איים שבלב ימי' נשתנו מצבם באורך ורוחב העול' וזהו לאות שהם צפים ושטים בים ולכך לא ישמרו קביעת ישיבתם:
נחלת הכלל · Józefów, 1866

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.