יערות דבש חלק ב · פרק ו׳, כ׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכן משה ביקש מישראל שלא יפתה אותם נחש רק יהיה כל החמדה לש"ש צורך גבוה כמש"ל ולכך תלה הנחש על הנס כלפי מעלה ואמרו כל זמן שישראל מסתכלים כלפי מענה דיהיה כל חמדתם ותאותם לצורך עליון והם חיים והנה סטרא אחרא שהם נחשים אמרו חז"ל תניני' נבראו זכר ונקבה ואמרו הרג זכר וצנן נקבה ר"ל זכר יצ"הר דע"ז הוא נהרג וצנן נקבה היינו שלא יש כ"כ כח החמדה להסית לבני אדם מאוד ונקראו נחש בריח נחש עקלתון הוא שני יצר הרע הנ"ל ובריח הוא יצה"ר דע"ז דכופר מציאות העולם שהוא קב"ה והוא הבריח התיכון והוא הנוש' וסיבת העולם ונחש עקלתון הוא יצר הרע דעריות שבא בתחבולת להסית לאדם תחילה אמר מה נ"מ אם תראה האשה ומה יתרון והפסד בראות עינים וכי יקרא לך כל העם חסיד שוטה שמעלים עין מנשים וכאשר יראה יוסיף לומר דבר נא עם האשה עד שיסיתו לקריבה דג"ע ולבסוף לדבר עבירה ח"ו והיא (נחש עקלתון והוא) נחש עקלתון מרומז באות תי"ו מתנין שהוא ג"כ הולך בעקימות והוא המעקל התמימיות מתי"ו דהיא שרשו לתמים תהיה עם ה' אלהיך וזהו תי"ו תמות תי"ו תחיה כי תמימות תי"ו תחיה וזה נחש עקלתון תי"ו תמות ומתחילה כאשר אמרתי בא יצר הרע להסית לאדם קצת לש"ש וציד בפיו והוא עץ הדעת טוב ורע והוא שור תם משלם חצי נזק כי חציו טוב והן יפעל אל פעמי' ושלש אבל אחר כך אמרו חז"ל הותרה לו ונעשה מועד לאחר נגיחה השלישית ולכך הכל מרומז באות תי"ו אבל נחש בריח הוא נון פשוטה מתנין שהוא בריח פשוט והם החמישים שערי טומאה את זה לעומת זו ולכך לא נאמר נו"ן באשרי דכתיב בי' נפילה וכו' כי הוא נחש בריח גורם נפילה ולכך משה שביקש שיהיה הנחש עקלתון כוונתו לש"ש ותלה אותו על נס קראו נחשת שהוא נחשת וכן צריך לכלול אותו בקדושה דבזה א"א להעבירו כלל מעולם כנודע ולכן צריך לכלול בקדושה וזהו וכל יתדות המשכן נחושת שנכללים באהל משכן בקדושה וחיבור אהל כאחד אמנם ישראל בעו"ה הרעו ועבדו לנחש הזה לעבודה זרה ונתנו מקום לנחש בריח ונחש עקלתון שהם הנו"ן פשוטה ולכך כשעבדהו קראו נחשתן ע"ש:
נחלת הכלל · Józefów, 1866

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.