יערות דבש חלק ב · פרק ה׳, נ״ג

ולכן אמר ואתם מלכים הם ישראל שנקראים ממלכת כהנים עוסקים בתורה שנאמר בי מלכים ימלוכו הוסרו לוקחי מוסר מהנ"ל והוסרו שופטי ארץ הם היושבים על מדין איך הקב"ה מצדד לעמוד בזכות כי אין מטה דין ח"ו ואף כי מי יאמר לו מה תעשה ולכך הוסרו שופטי ארץ ולכן מאוד יש לישב בדין ח"ו להטות משפט גבר ולישא פני איש ראו כמה תחבולות עושה הקב"ה לזכות אותנו במשפט ומ"מ ח"ו להטות דין ואתו המשפט וצדק ונאמר בס' חסידים שאין לראות בפני בע"ד כשעומדי' לפניו בדין שהם בעיניך כרשעים ואסור להסתכל בפני רשע וזהו אפשר כוונת הפסוק לא תכירו פנים במשפט שיהיה הכל בעיניך כרשעים ולכך לא תכירו פנים ואף הקב"ה אינו מביט בפנינו אם אנו רשעים ולכך צריך תשובה לטהר פנינו וכן בזמן הרגל שנאמר ירא' ירא' שהקב"ה רואה בנו כתי' לא ירא' פני ריקם היינו מן המצות כי אז אין הקב"ה מביט בנו וע"ז הי' הכרובים במקדש כשאין עושים רצון ה' הי' פניהם לבית כי מאן הקב"ה להביט בנו ועמא דהדרא אפי' ולכך לעולי רגלים שבאו לראות וליראות היו מגללין הפרוכת ומראי' הכרובים ובעו"ה נכלמו להרים פנים כי פנים כפני קוף וכעת אין לנו תקומה רק לבכות תמיד ולרחוץ בדמעות פנינו ומזה נסתלקו רושם עבירות כנז' בזהר פ' אחרי ע"ש: