וזהו ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך וא"כ אין לך עונש כ"כ מן העונות כי היום ילדתיך וזהו שמספר המזמור חסד ה' בחק שקצב לשפוט כיצד חפץ חסד להתנצל. אך זהו בישראל כי על ידי שאנו מוסרים כל יום נפשותינו לה' ליחוד הקב"ה בק"ש ובכל עבודות ה' הרי אנו בכל יום כאלו נולדים מחדש כי בכל לילה אנו מוסרים נפשותינו לה' כדכתיב בידך אפקיד רוחי ולכך הרי אנו כקטנים וכתיב כי נער ישראל ואוהבהו אבל עכו"ם אינם כן והם זקינים מחייבים בכל עונשים ולכך נאמר שאל ממני ואתנה גוים וכו' תרועם בשבט ברזל כי חטאתם בעט ברזל וזהו שבט ברזל ככלי יוצר תנפצם כי עכו"ם הם בפרודא ולכך מדת הדין שולט בהם יותר כמש"ל בבלע' הן עם לבדד ישכון ובגוי' לא יתחשב כי בגוים אין קיבוץ וחיבור ולכך ככלי יוצר תנפצם:
יערות דבש חלק ב · פרק ה׳, נ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.