אבל לע"ל יהי' אור פני חמה פנינו ולא יהי' בנו רושם שיהי' צריך לרחוץ בדמע ולכך כתיב ומחה ה' דמעה מעל כל פנים. ולכן מאוד מאוד צריכים אנו לעשות תשובה להאיר פנינו כמאמר שחורה אני ונאוה והוא ע"י קבלת יסורים מקב"ה ולכך אין לתמוה אם אנו בטוחים בה' שיוציא ליום הדין לצדק דיננו וראינו שנגזרה ח"ו גזרות רבות בקבלת יסורים וכדומה כי זהו הכל לטובה לכבס כתמי חטאינו ולהסיר פגם ואי אפשר כי אם בקבלת יסורין כי ה' שופט צדק אבל זהו מן רחמיו המרובים שנותן לנו עונש בעה"ז תמור שהי' מהראוי לענוש בעה"ב אשר כל צער עה"ז אין מגיע לצער רגע אחד בגיהנם ושאר עונשים ר"ל:
יערות דבש חלק ב · פרק ה׳, נ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.