יערות דבש חלק ב · פרק ה׳, כ״ז

והנה אחרי צרי ורפואה הזה לימוד התורה לשמה הוא שנית למעט תאות המותרת ובפרט מותרות קניני' כי אין זה ענין הנאות לישראל ורבים חללים הפיל בעו"ה רב עושר שהיה בישראל ובנים זרים יולדו עי"כ כי עי"כ נתערבו ברשעים וילמדו ממעשיהם וכהנה רבות וכבר גדר הפלסוף מה שלא הוחק בטבע לא יהי' בפועל קיים ואם יקום יהיה להפסד ואין מחוק טבע להיות לישראל קנינים בעוה"ז וכבר אמרו ראוי היו ישראל שיהיו כולם מוכרי רבב אלא שלא יתגאו עכו"ם ויאמרו שהם למעלה ממדרגות אנשים ויאמרו אנוש המה סלה כי באמת מה ליתן להם שכר בעה"ז הלא יפה רגע בעה"ב מכל חיי עה"ז וא"כ איך אפשר רק בשביל העכו"ם נעשה זאת וזהו מאמר הפסוק מה רב טובך אשר צפנת ליראיך והיינו לעה"ב בעולם הטמור וצפון וקשה א"כ איך אפשר ליתן להם קצת טובה מהטובה בעה"ז הלא יופסד שכרם עי"כ בעה"ב ואין ערך לו לזה אמר פעלת לחוסים בך הוא נגד בני אדם בשביל הגוים שלא יאמרו ידינו רמה וא"כ שאינו בחק הטוב להשפיע רב קניני עה"ז אף הוא לא יצליח ולכן חדלו מזה אשרי האיש המסתפק במיעוט כדתו של תורה הלא צל ימינו עלי ארץ ואיך יעשו ב"א שימהרו וירוצו יומם ולילה לא ישבותו ויעסקו בקנינים המדומ':