יערות דבש חלק ב · פרק ד׳, ז׳

והנה לפי' ר"ח לכאורה קשה איך אמרו במדרש שחשבו שטעו בחשבון ונתברר להם שלא טעו כי ראו כי נמלא הירח הא במדבר לא היו יכולים לראות הירח כלל אמנם לק"מ כי זהו בשנת מ' במדבר בא' באב בשנת מ' מת אהרן ונסתלקו ענני כבוד ואף שחזר בזכות משה תיכף לא חזר ובלי ספק שהי' נחסר למ"ד יום ימי בכייתו וכמ"ש המפרשים כי מלך ערד בא להלחם לישראל ואלו תיכף חזר אין תקוה למלחמתו ומה ראה שבא להלחם א"ו שהיה איזה ימים שנסתלק הענן וא"כ היו יכולין לראות הלבנה. ובזה מיושב קושי' היפ"ת דבלא"ה צ"ל במדרש הא דחשבו דטעה בקביעי דירחא עכצ"ל דלא ראו בא' באב הלבנה חדשה וא"כ אין כאן מקום טעות בה רק דלאו אדעתי' ולא ראו עד אחר ט' באב שראם שינוי שלא מתו וגם צ"ל כי בראיית הלבנה אחר ט"ב לא היו יכולין להבחין אם הלבנה היה בת ד' ימים או בת ח' ימים כי לולי כן הי' טעותם מבורר ולפ"ז לק"מ כי ודאי יודעי' היו שעד כאן הי' כל הקביעות של משה כדין והטעם משום דאתם אפי' שוגגין ואפי' מזידין ואמת כי משה עשה כמה פעמים במדבר זה מ' שנה ח' חסרים וכדמצינו שעשה משה בשנה ראשונה ומ"מ הקביעות נכון כי הרשות ביד ב"ד לעשות כחפצם ומיחזי כשיקרא ליכא כי אין הלבנה נראית כלל רק דהם חשבו אולי ע"פ הקביעות זה מ' שנים שעש' כמה שנים ח' חסרים אייתרי הלבנ' הרבה ימים וא"כ בא' באב שמת אהרן ונראה הלבנה בעליל היה ראוי לקדש ע"פ ראיי' ואז היה הלבנה ישנה עדיין נראית ולא נולדה הלבנה חדשה עד אחר ה' או ו' ימים כי איית' הלבנה מן החסרים שעשה משה כנ"ל וא"כ לא היה מהראוי לקדש באחד באב במיתת אהרן החדש דהא מיחזי כשיקרא כי הלבנה ישנה בתקפה רק היו צריכין להמתין ד' או ה' ימים עד שראה הלבנה בחידושה ואז יקדשו ללבנה כי מחזי כשיקרא לקדש קודם וא"כ שהירח מתחיל ה' ימים אח"כ אף ט"ב אין זמנו שהוא רק ד' או ה' אב כי לא היה למנות החודש ממיתת אהרן רק ה' ימים שלאחריו וזהו היה טעותם עד שט"ו באב ראו הלבנה במלואה מזה הרגישו כי לא עשה משה קביעות למהלך לבנה ואם עשה איזה שנים חסרים תקנם במלאים בשנים שלאחריו באופן שבא' באב שמת אהרן היה הלבנה בחידושה וכדין כפי הראי' קדשו הלבנה וט"ב היה בזמנו ומכל מקום לא מתו ושמחו וא"ש ולק"מ: