ובאמת הייתי אומר לשיטות התוס' דקושית חכמים הוא מדאמרינן בזבחים פ' ב"ש דתלתא פעמים לכפר כתיב בדם חד למעוטי מעילה וחד למעוטי נותר וחד למעט טמא דאם טמא אכל דם קודש דאינו בכרת בשביל טומאה וא"כ כך שאלו חכמים לריה"ג לדבריך דאין בו כרת רק כשאוכל קודש טהור ולא טמא אם כן ל"ל קרא למעט דם מכרת הא כשנגע בו טמאה ול"ל כנ"ל דאוכל בפחות מכביצה דדם משקה היא ומשקה מטמאית בכל שהו לכ"ע וא"ש:
יערות דבש חלק ב · פרק ד׳, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.