ויש לתמוה הא יונתן לא ידע דאביו השביע ואם כן כשלא אכל כשיעור לא היה מחמת איסור כי הוא לא ידע שהשביע אביו כלל ודוח' לומר דרצונו היה להטביל עוד פעם מטהו בדבש רק איש ישראל נגש ואמר אביך השביעך וכו' ומחמת זה נסוג אחור דמנ"ל זה ומי ידע שכך היה בלב יהונתן להטביל עוד פעם ולטעום עד שדנהו בכלל מטעמת אולי לא חפץ יותר כדכתיב ראו כי מעט טעמתי ואורו עיני ואם כן אין זה בגדר מטעמ' לשיט' המג"א ואם כן פדיי' במועיל בחרמו של אביו ולא משמע בקרא שביקש עוד לטעום:
יערות דבש חלק ב · פרק ד׳, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.