ונראה ליישב הכל דהרמ"א הביא בא"ח סימן ר"י בשם הכלבו דיליף ממדרש שמואל דלכך פדאו ליהונתן דלא אכל רק טעם מכאן אמרו מטעמת א"צ ברכה וכתב דמכאן משמע אפילו בלע דהא יונתן בלע וקשה דלעיל פירש הש"ע אפילו בכל שהוא חייב לברך ותירץ המג"א דוקא באין רצונו לאכול יותר מן משהו בזו צריך ברכה אבל כשרוצה לאכול יותר רק איסורי' דרביע עלה מנע עצמו משום איסור מבלי לאכול יותר הרי זה בכלל טעמו ואין צריך ברכה עכ"ל:
יערות דבש חלק ב · פרק ד׳, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.