והנה לפי טעם בדברות ראשונות משום כי ששת ימים עשה ה' וגו' אף אומות בכלל שמירה כי הכל נבראי' וכמ"ש הכוזרי לכך לא נאמר אנכי ה' וכו' אשר בראתיך כי היו כל או"ה בכלל השמירה הלבן והשחור אבל להטעם בדברות אחרונות כי עבד היית במצרים זה לא שייך רק בישראל שהיו עבדים במצרים ולכך בדברות ראשונות אלו לא חטאו ישראל היה חרות על לוחות חירות מהמלכיות ולא הי' שעבוד וגלות כלל א"כ אין קפידא אם ישמרו או"ה שבת כי אין צורך להגנ' מאו"ה ולכך נאמר הטעם כי ששת ימים וכו' אבל בדברות אחרונות שכבר חטאו ונשברו ונגזרו לגלו' בשביל חטאם א"כ ראה הקב"ה ליתן לישראל לבד השבת מבלי שבות בו זרים כדי שיהיה להם למגן ומחסה ולכך נאמר הטעם כי עבד היית במצרים וא"כ לא שייך זה באו"ה וא"ש ולכך הביטו וראו כמה גודל ענין השבת ולא לבד שמירתו לבל יחלל אותו ח"ו במלאכ' ושבות אף גם לשמח בו ככל הון וכאלו מלאכתו עשוי' בלי עוצב כלל:
יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, מ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.