יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, מ׳

אבל הענין כמ"ש חז"ל כי שבת לא הודיע ה' לאו"ה ומתנה טובה נתן ה' לנו כדכתיב לדעת כי אני ה' מקדשכם והענין כי ודאי יודעים משבת אבל כל מצות עושים או"ה ג"כ זו בכה וזו בכה אבל בכל העמים אין אחת שומר שבת ואפי' האנשים שהיו מתחלה שומרים שבת מסך ה' בקרבם רוח אחרת שיסדו להסיר יום שבת ולשבות ביום ראשון וכן ישמעאלי' חתרו למצוא טעם בהעמדת יום שמשי בימי יהושע בן נון ונתנו שביתה יום ששי תמור שבת על כל פנים לא ינוחו שום אומה ביום השבת כאשר יסדו בתפלה ולא נתתיו לגויי ארצות ולא הנחלתיו וכו' וזהו מתנה שנתן לנו ה' שלא ינוחווישבתו בו שום אומה כי אם עם קדוש לה' ישראלי ועיקר המתנה כי שבת מגין לנו מעכו"ם ומשעבוד מלכות כאמרם כאשר לא שמרו ישראל כראוי שבת ויבא עמלק וכן תמיד בשמירת שבת יש לנו הגנ' מאו"ה ולולי כן ח"ו כבר תמנו לגוע וספינו מהארץ אבל זכות שבת מגין עלינו ולכך לא ניתן שינוחו בו או"ה כי א"כ לא הי' לנו הגנה כ"כ כי היה פתחון פה למדה"ד לקטרג אף אלו שומרים שבת ולמה יגן המצוה זו על ישראל אבל כאשר נשארה לבדה בישראל יש לנו הגנה בשבת ולכך אמרו במדרש כי שבת אמרה על ישראל מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ועיין בתוס' פ"ק דחגיג' ובפי' התפלה ומנחה דשבת משום דאין בכל עמים שומר שבת כישראל והם בחרו בימים אחרים וגעלו ביום קדוש כזה ומאת ה' היתה זאת למען תת לנו שארי' בארץ למגן וחסון: