יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, ל״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואך כל זה בצדיקים גמורים אבל בבעלי תשובה מותר לסגף ולענות נפשו כראוי לאיש אשר המרה פני עליון ולכך בעו"ה קלקלתנו תקנתנו שאין לנו עונש בזה כי רבו עוננו ולכך אמרו במקו' שב"ת עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד כי ב"ת יכול לסגף עצמו למאוד והנה לכך בכל התורה לא מצינו סיגוף ועינוי נפש היות התורה ניתנה לצדיקים כשרי הדור אבל ביום הכפורים יום תשובה יום סליחה אז כולם בגדר ב"ת והותר לענות נפש ולסגף בחמשה ענויים כפי חק התורה ויראה:
נחלת הכלל · Józefów, 1866

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.