יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, ל״ה

וזהו כוונת המדרש הנ"ל ג"כ ויקרא ה' לאור יום זהו מעשה של צדיקים דהיינו לבל יחשכו פניהם בתענית וסגופים ולהיות מלוכלכים באפר ועפר תחת פאר כי אם יאירו כיו' ולחושך קרא לילה זהו מעשיהם של רשעים דהיינו כת אשר חושך יכסה פניהם בתענית אפר ושק יצע לרבים ומאור פניהם קדורני' בלחץ אויב השטן ויצ"הר ואיזה יום שהכל שוים הוי אומר זהו יה"כ שהוא יום אחד שהכל שוים בו לסגף ולהתענות לה' כי חטאנו ולכן בניי הכל צריכים לתורה כי ח"ו לכוף דבר מה שלא הוא כפי חוק התורה ורבים מהשוטים המסגפים עצמם ביה"כ בסיגוף שאינו בחק התורה לעמוד על גרעיני' של פירות הקורין אפרקס וכדומה וזהו מינות ח"ו לעשות סיגוף מה שכומרי או"ה עושים וח"ו להוסיף על ענויים מה שלא בא בתורה ובדברי חז"ל והעושה כן עונשו קשה וכן העושים ד' מיתו' ב"ד ונוטפים שעוה על גופם זהו עבירה גדולה ודרכי עכו"ם ועוברים על בל תוסיף וסיגוף מה שלא בא בזכרון רבותינו הקדמונים וחוששני להם מחטאים גדולים ועון ופשע ולכן העיקר בתורה הוא הדרבן המלמד לאדם דרך ישרה ובמה ילך ואנה יפנה ויחנה למסעיו והעיקר ללמוד התורה לשמה וידמה בלבו כאלו היום עומד על הר סיני וקיבל התורה כמאמר חז"ל בגמרא דברכות פ' הרואה וז"ל ועוד כי פתח ר' יהודא בכבוד התורה דרש ואמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם וכי אותו יום נתנה תורה והלא אותו יום סוף ארבעים שנה היה אלא ללמדך שחביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שנתנה בהר סיני ומקשים מה זה הוא הלשון כשדרש ר"י בכבוד התורה וכו' אי' כבודו מוכח מזה הל"ל חביבות התורה ומה זה לשון הכבוד: