יערות דבש חלק ב פרק ג׳, ל״ג

וזהו מאמר משלי הפוך רשעים ואינם כאשר יהפוך בם וחמור אשר שלטו בו כחות הגוף ישלטו כחות הנפש לא יכלו לסבול ואינם וכרגע יתמו ויספו אבל בית צדיקים שהוא גוף של צדיק שהיה מנוסה בזה אף בימי בחרות שהיה כחות הגוף על בורי' מבלי להרבות בתאוה ונתן רסן לכל כחות הגוף וכבש טבעו לציית כחות הנפש אף כי היה לכחות הגוף יד עליונה מ"מ היו נכנעים לכחות הנפש וא"כ בימי זקנה שסר כחות הגוף ובאו כחות הנפש בקל יכולים לסובלו כי מורגלים בכך מתמול שלשום והיא להם לנחת ועדן במיעוט כחות הגוף עד שא"צ עוד למלחמות יצה"ר ולהכניע כח התאוה וכדומה ולכך בית צדיקים שהוא הגוף לעולם יעמוד ועליהם נאמר וקוי ה' יחליפו כח וכו' בימי זקנותם כמבואר במשנה שילהי דקידושין ע"ש ולכך בימי בחרות שכחות הגופים מושלים ובטילים במעוטו כחות הנפש צר לו מאד למות כי כחות הגוף אינם מרגישים בנועם עליון ותענוג רוחני וכולי שכלי אבל כי יזקין וכחות הנפש מושלים הם היודעים ומבינים נועם עליון ומבחינים בין זה עולם של הבל ושוא ותמורה לעולם של קיום ואמת ונצחי ולכך נח הם למות ולהחליף העובר בקיום וזהו הבטחה לאברהם אבינו שימות בשיבה כאשר יהיה כל כחות נפשו מושלים בגופו ואז יחזיק בשכל עליון וישוב הוא והשכל עליון חד כנודע בחכמת אמת ופלסופים ולכן טוב לנו למעט כל כחות הגוף האפשרי בכל דברים כי מה בצע בו אם לא לחזק הגוף ובאמת לולי כי נחנו בעלי חשובה היה קשה לנו לסגף בשום דבר וזהו מאמר הקרא אין איש צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא והענין למה אבל כבר אמרו כי מי שציער עצמו מיין נקרא חוטא לנפש שאין לו לסגף עצמו ואמרו כל הרואה פרי ואינו נהנה ממנו עתיד ליתן הדין דכתיב כל פעל ה' למענהו הרי שצריך להברות גופו כדי שיהיה בריא אולם לעבודת ה' וכבר הזהירו אפי' לרחוץ הפנים ולקשטו כי בצלם אלהים עשה האדם והזהרו בדיוקנא דמלכאאמנם בכל זה המותרות בכל אלה חטא ועון אם אוכל יותר מכדי שבעו הוא חוטא כי נוטה אחר התענוג ועדן גשמי וכך אמרו צדיק אוכל לשובע נפשו ואין לו לבקש מותרות כלל בשום דבר עיין ברמב"ן לתורה שפי' על מלת קדושים תהיו שהוא אזהרה מבלי לילך אחר המותרות אף שהוא מותר כאמרם קדש עצמך במותר לך שאל יאכל יותר מדאי ולא יבעול יותר מכפי הראוי למין לקיום באיש ולבל יחטא וכן בכל הדברים המרבה לסלסל בשערו וקישוט עובר משום לא ילבש גבר וחטא יוסף הצדיק היה בשביל סלסול בשערו אף כי בלי ספק היה כוונתו לש"ש להתנאות בצלם אלהים רק הואיל והרבה מכפי הראוי נענש וא"כ צריך לזה שמירה רבה מבלי להמעיט ולסגף כחות גופו מבלי להרבות בם כי אם במזג הראוי ובשיעור מצומצם לא להוסיף ולא לגרוע ומי הוא הגבר אשר יכול לצמצם כזה לבל יוסיף או יגרע והעושה אלה או המרבה או הממעיט נשא עונו וא"כ פשיטא שלא ימלט גבר מחטא וזהו מאמר שלמה במשלי מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי אבן ואבן איפה ואיפה תועבת ה' גם שניהם וכונתו כמ"ש כי מי יאמר שחף מפשע וטהור מחטא הלא אין להוסיף ולא לגרוע והביא ע"ז משל אבן ואבן הרצון אחד שיש לו אבן משקל הקל ואחד שמחמיר ליקח אבן הכבד וכמו כן איפה במדה חסרה ואיפה במדה גדושה בשניהם איסור אף שמחמיר על עצמו ואף שמיקל על עצמו כאמרם שאין לשנות המשקולו' והמדות אפי' להחמיר על עצמו כי עשי' בעצמו מדה ומשקל שאין נכון הוא עול בעצמותו וכן הדבר בכל הדברים שאין להוסיף ולגרוע וכמאמר חז"ל אל תצדק הרבה ואל תרשע הרבה וזה קשה לאדם לכוון דרך האמצעי ולכך לא ימלט מחטא וזה אמר שלמה מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי:

יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, ל״ג

על המקור הזה