כללו של דבר במות צדיק יש לנו ליתן על לב ולומר בואו ונשובה לה' בתכלית התשובה בשמירת המצות והתמדת התורה בלימוד לשמה ועיקר מבלי לתלות הדבר בקרי ולומר היה זקן וכדומה ואדרבה לולי החטא יותר ראוי לזקן שכבר התנהג ולמד טבע עולם להשתרש בזה עולם יותר מנער וכאשר שאלו על הבטחה לאברהם ואתה תמות בשיבה טובה מזה מבואר כי נח לזקן למות מאיש בחור למה הלא דרך משל איש שישוב מחצר המלכות ד"מ מפריס לכאן תוך שנה ושנתיים לא ינחת כאן כלל וחומד תמיד לשוב לפריז מקום המלך מקום עדונים ותענוגי מלכים וכאשר ישמע קול המלך כי כבר ישוב לפריז יגיל וישמח וכאיל ירקד על אפיקי מים אבל כאשר ישקע ימים רבים ושנים טובא אז מורגל כאן ושוכח כל חצר המלך וטיב נימוסי הנהגות שם ועריבות התענוג ונשתקע בכאן עד כאשר יפקוד עליו המלך לשוב לפריז יהיה לו לצער ומכאוב כי כבר מורגל בארץ הלזה ונשכח ממנו כל השובע אשר בחצר המלך וכן הדבר בנשמה שבאה ממקור עליון ונועם זיו שדי עמה אל עולם החשך הזה הלא קשה עליה מתחלה צער ויגון להיות נמנע מבית המלך וכאשר יהיה מגיע למות היה ראוי לי' לשמח כי ישוב לחצר המלך אבל כאשר יזקין בארץ גזעו אז ראוי לשכוח כל הנועם והעדן גן אלהים וכאשר יגיע פקודתו לשוב אז יהיה עליו קשה כי כבר נשתקע בטוב הזמן ועבותות הגשמי' בעוה"ז והדבר לכאורה קשה אבל באמת כי בימי נערות ובחרות כוחות הגוף מושלים באדם וכוחות הנפש נכנעים לכוחות הגוף ולכוחות הגוף הממשלה והנהגה בכל עוז ואמיץ כח אבל בימי זקנה כחות הגוף חלשים וכחות הנשמה ונפש מושלים ולהם הזרוע עם גבורה ולכך אמר חבר איוב ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה וסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה ולכך הרשעים שלא הורגלו לקבל משטרי כחות הנפש כאשר יגיעו ימי זקנה ופסקו כחות הגוף התאוה וכדומה יחלשו ויגועו כאין וכאפס ותוהו יחשבו כי נשתנו סדרי בראשית אצלם ולא נסו בזה לקול תאות הנפש וכוחותיו:
יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, ל״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.