יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, ל״א

אך זהו אם אין הצדיק ורשע מתים כאחד והיה להם לרשעים זמן לשוב בתשובה בזו י"ל כמש"ל כי מת הצדיק לעורר רשעים לתשובה וזהו חובתו של צדיק שגורם במותו תשובה לדורו מה שלא היה פועל בחייו וע"ז נאמר באמת גדולים צדיקים במיתתן וכו' אבל אם בפעם אחת הצדיק ורשע מת ל"ל הטעם הנ"ל דהא לא היה זמן לרשע לשוב והחי יתן אל לבו וא"כ הקושי' באמת למה ימות צדיק כמות רשע כי ח"ו מקרה אחד לעובד ובלתי עובד וא"כ לא קשי' קראי אהדדי כלל כי מה שנאמר והכרתי ממך צדיק ורשע היינו בזא"ז ולא בפעם אחד וא"כ י"ל כהנ"ל שמתחלה מת צדיק אולי ישיבו ואם גם בזה לא יוסרו ימותו גם הם אבל מה שאמר אברהם חלילה לך היינו שימותו בפעם אחד דאז לא שייך טעם הנ"ל וזהו אמרו להמית צדיק עם רשע מילת עם מורה על פ"א ומיושב התמי' הנ"ל ולק"מ אבל בלא"ה צריך להבין מה חילול השם יש בזה ומה זה חולין הוא לך כנ"ל אבל לפמ"ש דלכך הצדיק מת מתחלה אולי ישובו רשעים וכאשר אינם שמים ללב לשוב גם הם ימותו וא"כ יש כאן ח"ו מקום לאומות לפקור ולומר דא"י עתידות דאלו יודע הבורא עתידות היה לו לידע שלא יפנו במיתת הצדיק ולא ישובו מדרכם הרעה ואך לשוא המית צדיק ועי' בחכמי פלסופים כמה העמיקו לדבר בידיעות עתידות מהבורא בפרטים ורבים שכחשו בו ועיין במורה נבוכים בזה והם לא ידעו כי ה' הניח הבחירה ואף שגלוי הכל לפניו מ"מ עושה הכל לבל יהיה לרשעים התנצלות לומר אלו היה נעשה כך היינו חוזרים ואלו מת צדיק היינו חוזרים בתשובה ברוך שמו לנצח שעושה הכל ליתן מקום לצדק דינו ולבל יהיה פתחון פה להתנצל אבל המוני עם לא יבינו זה וישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בו ופושעים יכשלו ולכך אמר אברהם חולין ח"ו ח"ה יהיה זה במה שיאבד הצדיק ורשע כי יכפרו בידיעת הבורא בפרטים ולפ"ז ע"כ מוכח הפי' דצדיקים ימותו קודם רשעים הצדיקים תחלה שיהיה זמן לרשעים לשוב לה' ומלת עם לאו דוקא ובכל זאת צעק אברהם שיש בו ח"ה לכפור בידיעת הבורא כנ"ל דאלו היה הפי' בפעם אחת לא היה שייך ח"ה בידיעת מהבורא דהא לא היה זמן לשוב וא"כ שפיר פריך הגמרא מהא דדרשינן חולין הוא לך על הך קרא דוהכרתי ממך צדיק ורשע דל"ל כנ"ל וא"ש ולק"מ קושית מהרש"א הנ"ל: