יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, כ״ט

ומעיד אני על איש גבר בתורה ויראה הפרנס כמהור"ר פייבש ז"ל הנ"ל שהי' מתון בדין למאוד מאוד שהיה בקי בדינים ומעולם לא עמד בדעתו וקיבל האמת ממי שאמרו ואף שהי' בורר לבע"ד לא היפך בזכותו יותר מהראוי כטבעי שארי דיינים וצדק צדק רדף והענוה שלו א"א לכתוב נער קטן נוהג בו שמשרתו ועוש' רצונו זכי חולקא קמי' מלכא קדישא ולכן עלינו מוטל לפשפש במעשי' באבדן הצדיק הזה כי באמת באבדן הצדיק הזה אשר היה חסיד וטהור ראוי להתקבץ כאשר יבא אויב ורוצה ללכוד עיר מבצר אשר לא חומה ובריח שיושבים בפרזים צריך לירא ולהיות להם מגור כי אתם אין מעצר לאויב שיבא כן ראוי לנו לגור מחמת אויב פנימי כי אין עומד בפרץ נגדו ומי יגן בעדו הלא נחנו יושבים בפרזים וכפרים בלתי חומה ובריח וכן אמר דוד במות שאול בנות ישראל והיינו כפרים דפירש בנות כמו שפירש"י בשיר השירים בנות ישראלים כפרים וכן אמר דוד בנות ישראל היינו כפרים וערי פרזים על שאול שהיה חומה בפני אויב פנימי על שאול בכנה וכן ראוי לנו לעשות והעיקר לא הבכי כי אם התשובה ועזיבת חטא וקבלת התורה על נפשנו ודביקות מצות ה' והרחקת מדות רעות: