יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, כ״ו

וזהו כוונת המדרש לא תעלה במעלות וכו' וסמיך ליה ואלה המשפטים וכי מה ענין משפטי' למעלות וכי הכהנים הי' מגלים ערוה הלא כתיב ועשה להם מכנסי וכו' אלא ללמדך שיהיה מתוני' בדין עכ"ל ויש להבין דלמה הכניס בתוך הקושי' ומה ענין מעלות אצל משפטים הך קושי' וכי הכהנים בגלוי ערוה היו מהלכים דהלא כתי' ועשה להם מכנסים ה"ל להקשות קושי' זו בפ"ע על פסוק ולא תעלה במעלות אבל יובן באמרו חז"ל מתחילה היה דיין בעירו ומשם עלה להיות מב"ד כ"ג ואח"כ לב"ד בירושלי' ואח"כ לב"ד של הר הבית ומשם לב"ד הגדול הרי דהי' עולים מדרגות מדרגות מב"ד לב"ד ולא תיכף הרוצה להיות מב"ד הגדול הי' עולה כי אם היו הולכים ממדרגה למדרגה ואיש לפי מעלתו ומדרגתו היה מתנשא לדון ולשפוט העם הקודש הזה אבל בעבודה לא הי' מדריגות כי אם כל אנשי משמר ובית אב היו שווי' בעבוד' ולא הי' כאן לומר זה גדול מזה לזה ראוי לכבד והוא יזרוק הדם והוא יקטיר קטורת ויעשה עבודה מכובדת לפי כבודו אלא כולם היו שווים ופייס הי' שם וקטן וגדול שם הוא שוים מבלי הכיר פנים בעלי מעלה וגדולה ומי שזכה בפייס הוא זכה בו וזהו כי בעבודה לה' אין כאן רוממת וגדולה כלל וצריך להיות הכל בשפלות והכנעה וקטן כגדול מבלי שאת פני גבר: