יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, כ״ג

ולכך אמרו חז"ל לוחות הראשונות שניתן בפומבי והיינו ביקר וכבוד ורוממות מ"ה ידודון וכו' ונשתברו ולוחות אחרונות היו בהכנע' ושפלות מאהלו של משה רחוק מהמחנה לא ידע איש בהם והם קיימים לנצח גדול היה כבוד בית האחרון וזה בית הורדס והיא כאשר כתבתי במקום אחר שכל מלכי גוים מזרח ומערב כבדו להבית ושלחו שם מנות לשם ה' השוכן בבית מנות יקרות ונחמדים ולא היה זה בבנין שלמה שלא מצינו ששו' מלך ממלכי ארצות כיבד להבית במנחה אף כי גדל חכמת שלמה ומופתים רבים נעשה בו ממש גלוי לכלי ולכך לא היה לבית הורדס קיום ממש יותר מק' שנים ואמר המשורר היינו בפיוטו במשל אין לך דבר שנח לכבוש כמו אש כי במים ועפר וזבל יכבו אותו וכמו כן בדברים רבים כאשר הנסיון מעיד ואין לך דבר היותר חזק ממים שבכל דבר ממש לא יוכל לכבושו מפרק הרים משבר גבעות מחריב הערים מפיל מגדלים בנוי לתלפיות משדד עמקים עושה גדולות אין חקר והטעם כי אש גבוה רוח וטבעו לילך מעלה וזה דרכו להגביה מסילתו אף הוא בקל יפול ויכבה הודו וכלא היה ויהיה לא כן המים אשר יבקש לילך בדרך נמוך שפול יאזיל יניח הרים וירדו בקעות ויסבב דרך רחוק רחוק למאוד אפס מבלי עלות מעלה גבוה וגלל כן לא יוכלו לו כל גבורי כח ומזה ילמדו כל בעלי מדות כי אין לך חזק במדות כי אם הכנעה כי בזה רבי' הלוחמים בו לא יוכלו לו והוא לעולם יעמוד והוא משל הלצי' והוא נאה למאוד ולכך אמרו חז"ל על בלעם שכל הברכות שבירך ישראל חזרו לקללה כאשר היה בלבו לקלל חוץ מבה"כ ובה"מ: