אמנם הענין כך כי ידוע מה שנחלקו חז"ל אם בימות המשיח יתחילו היעודים הנאמר בנביאים את רוח טומא' מעביר מהארץ ותכסה הלבנה וכו' וכהנה יעודים אשר יהי' ממש עולם חדש או לא רק כמאמר שמואל אין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכות בלבד ובאמת שניהם אמת כי תחלה לא יהיו אלא חירות משעבוד מלכות כמאמר שמואל ואח"כ יחכה על יעודיו הנ"ל לא יפול דבר מכל מה שנאמר בנביאים רק לזכות לדברי נחמדים ויקרים רבים כאלה צריכים שימור מצות בתכלית המעולה והיום לעשותן ולמחר לקבל שכר ואין הקב"ה וותרן והנה ידוע לכל שאדם יותר עלול לחטא כשהוא בן חורין ואין עליו שום שעבוד ושר ומושל משהוא מוכנע לאחד ויש עליו שר ומושל כי אדם עלול לחפשיות וכאשר הוא חפשי דעתו גבוה על עצמו ורוח גסה וכח התאוה גובר ולכן נאמר בימים ההם אין מלך ישראל איש הישר בעיניו יעשה ולא תמצא מקום דזנות שכיח ביותר וביותר רק במקום שהעיר ומחוז הוא חפשי ממלך כאשר העידו המחקרים אבל לא בגלות ואף שכר אין כ"כ משמירת מצות ועזיבת החטא כי עול גלות ושעבוד מבטל יתרון התאוה ואין שכר כ"כ ובפרט הרבה מצות שא"א לשומרן אמנם בביאת הגואל אי"ה אלו הי' תיכף נבע' רוח הטומאה מהארץ פשיטא דלא הי' להם כ"כ שכר בעזיבת הרע אם לבם חלל ואין כח יצה"ר שולט בהם אבל כשיהי' עדיין יצה"ר קיים ויהי' חפשי משעבוד מלכיות הרי כל הכוונת לעשות רע הם מוכנים ועומדים ומ"מ שמרו הטוב ויעבדו ה' כראוי ויעזבו הרע וההבל זהו תשוב' אמיתות למה שחטא מקדם כדאמרי' ה"ד בעל תשובה כו' ועי"כ יזכו אח"כ ליעודי' הנאמרי' לבער רוח הטומאה והי' ה' לאור עולם וכו' וזהו הענין בר שישך עם רבא כי ב"ש ידע דעיקר ביאת אדם תכליתו הוא בזה העולם ללחום מלחמת יצה"ר כי בזו יקנה שלימות ועושה נחת רוח ליוצרו וקונה לעצמו חיי עה"ב שיפה בו שעה אחת מכל חיי עה"ז וזו יותר טוב מכל תענוגי ומעדני העולם לכך כאשר יתבטל יצה"ר נאמר בקרא שיספדו עליו להיות עי"כ אין שכרם מרובה כי אין כאן יצה"ר וזהו הענין בר שישך חישב תיכף בביאת משיח יחולו יעודי נביאים שיתבטל היצה"ר ולא יהיה עוד לב אגמון ולכך שאל לרבא מה זה תכלית המקוו' הלא עי"כ תמעט שכרכם כי אין לכו לעלמא דאתי כי האי לעשות תענוג כזה בוורדן וזונות כי לא יהי' יצה"ר וא"כ יהי' אצליכם מצד הטבע דבר שטות ומתועב כמאמר חז"ל בושאני מעצמי בדבר שאני נולד מתענוג וחמדה של חרפה וכבר קדמו דוד הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי ועתה יש בידכם להתענג בבית נשים וזונות ואתם נמנעים מזה וקדושים לה' אלהיכם שכרכם הרבה מאוד וא"כ יפה לכם עכשיו שלימתכם ונחת רוח ליוצרכם ומה זה שתקוו ותחכו לימות המשיח וזהו לשון שאלתו אית לכו כי האי גוונא בעלמא דאתי הלא אז תחזה בושה לפנות לזה השטות כנ"ל והשיב רבא כמאמר שמואל שלא נעקר יצה"ר תיכף ואדרבה מצד הטבע בעצם יהי' מקום ליצה"ר יותר מעכשיו וזהו אמרי לדידן עדיפא דלית לן שעבוד מלכות א"כ הרי כח יצה"ר בתוקפו וכחו גדול ביותר כנ"ל ומ"מ נחנו נהי' מופרשים ומובדלים ממנו מכל ותמים נהי' עם ה' בזו ירבה שכרינו וקנין שלימות נפשינו וא"ש:
יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, ס״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
