אמנם מה שביקש בזה אחשורוש לעשות כרצון כל איש מבלי אונס יש בזה שני טעמים אחד הוא ע"פ מ"ש בגמרא דע"ז פ' השוכר את הפועל רבא אמטי לי' קירבא לבר שישך ביום אידו אשכחת דיתי' עד צווארי' בוורדאי וקיימין זונות ערומות קמי' א"ל אית לכו כי האי גונא לעלמא דאתי א"ל דידן עדיפא טפי מהאי אתון אית עלייכו אימתא דמלכותא אנן לא הוי עלן אימתא דמלכותא ויש להבין מה זהו שטות כזה לומר אית לכו לימי משיח תענוג גשמית אשר חרפה לנו שטות כזה וחמדת יצה"ר ורועה זונות יאבד הון חלילה לנו לומר שיהי' זה בגדר הענין לומר שיכניס בעניני תענוג ומי שהוא שלם בגדר התכלית יתעב דבר זה בתכלית והיה לו לרבא לשתוק ולומר שתוק משטות כזה ומאן מעכב בגלות המר הזה לכנוס ח"ו בקובה של זונות וגם מה שהשיב רבא דלא הוי עלן אימת מלכות מה ענין זה לתאות הגשמי ותאות יצה"ר:
יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, ס״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
