יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, ל״ב

ראו שכל מחשבתם היה לבוא זא"ז כתות כתות נשים ערומים ובזו ח"ו היה נלכדו ישראל בפח ואשרי העם שה' אלהיו אשר הצילם ע"כ כמה גדרים יש לנו לעשות בימי פורים אלו ימי חדוה מבלי לתלות עין בבנות ארץ ולהסתכל ח"ו בנשים ומכ"ש בשום קריבה דג"ע ויד ליד לא ינקה רע כל הנוגע יטמא טמא טמא יקרא ועל זה מדת הדין תיכף צווח הלה' תגמלו זאת עם נבל ביום שעשה לכם כל הניסים כאלה הצילכם מפח יקוש ממיתה טבעית בזה העולם וממיתה נצחית בעה"ב ואתם אשר תשמחו אלי גיל ישישו כי תמצאו קבר כי בזה אופן לחטוא בהרהור עבירה והסתכלות בנשים טיב המות מחיים וטוב ממנו הנפל בל חזה שמש והרי זה גורם רעה לעצמו ולכל ישראל ולשמחה מה זו עושה העיקר שמחה צריך להיות שמחה של מצוה להודות לה' חסדו ולספר מעניני נס ולשמח נפשות עגומים אומללים ולכך הזהירה המגילה מתנות לאביונים כי אין שמחה בעולם לפני ה' בזמן שעניים שרויים בצער אבל השמחה היא שלימה לפני קב"ה בשמחות נפשות אומללים נפשות אלמנות ויתומים להרנין ולשמח במצותיו בשמחה שלימה זהו השמחה הנרצה לה':