ונשוב להנ"ל כי דקדקו המפורשים במ"ש ימים רבים שמונים ומאת יום תרתי ל"ל ימים ויום וגם מתחילה אמר ימים לשון רבים ולבסוף יום לשון יחיד כדרך המקרא אבל כבר נודע כי ימים פירשו במקרא שנים ימים תהיה גאולתו וכן דרשו חז"ל על תשב הנערה אתנו ימים וכך פי' כאן כי באו"ה מונין מתשרי ויום אחד בשנה חשוב שנה כנודע ולכך הסעודה שהתחילה בשנת שלש למלכו ונמשכה כמש"ל עד עשרה בתשרי שאחריו ובתחילת תשרי התחילה שנה אחרת א"כ הי' הסעודה שני שנים וזהו שאמר הפסוק ימים רבים שני שנים שמונים ומאת יום טבעי ואין כאן כפל ושפיר פריך המדרש וכי רבים הי' הלא רק שני שנים מקוטעים היו ואיך קראו רבים כמו ששאל גבי זבה וע"ז משני שהיו של צער לישראל השלימים כמרדכי וסייעתו וא"ש:
יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.