והקשה התוס' טעם כעיקר לר"ע בנזיר מנ"ל וליכא למילף מכלי מדין דאין היתר לאסורו משא"כ בנזיר ותירצו תוס' דאף כלי יין הוצרכו להגעיל במדין משום נזירים ע"ש ויש להקשות על תוס' למה הקשו מנזיר גריד' ולא הקשו ג"כ מערלה וכלאי כרם דמה לגעולי מדין שכן איסורן איסור עולם ובזה אפשר דלא יהי' שייך תי' התוס' דודאי לא הי' צריכי' להגעיל הכלים מחשש ערלה וכ"כ כי לא הי' נוהג אז במדבר ובמדין ומנזיר ליכא למילף דמה לנזיר שכן היתר מצטרף לאיסור:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ט, נ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.