ובזה א"ש דברי הספרי הנ"ל דעיקר קושייתו דאמר למה נכתב שבת אצל פ' מועדות הוא משום דיש כאן מקום טעות דיהיה צריך קידוש ב"ד ואם אמרי' כראב"צ אין כאן מקום טעות כנ"ל ולק"מ אבל השתא דהוכיח מקרא החודש הראשון ועשית פסח דאין מעברין ביום ל' של אדר קשה מנ"ל דלמא עיקר קרא על ניסן בניסן קאתי וא"ל היאך ס"ד לעבר ניסן בניסן הא כבר קראו שם וא"כ מה יועילו בעיבורם כנ"ל לשיטת ת"ה ז"א דאיירי בחדש מלא ולית כאן קריאת שם ועכצ"ל דלא כראב"צ ולעולם צריך קידוש וא"כ שפיר יש מקום טעות בשבת כנ"ל וקשה למה נכתבו וכו' ומשני וכו'. והנה הרמב"ם בהל' קידוש החודש פסק הרי שלא באו עדים שראו הלבנה בזמני ועיברו ב"ד החודש ואח"כ כאשר עבר הפסח באו עדים ואמרו ראינו בזמנו אם עמדו בדבריהם חודש חסר למפרע אע"פ שאכלו ביום ראשון של פסח חמץ ע"ש וקשה מהא דאמרי' בפ"ק דר"ה אדר הסמוך לניסן א' מלא וא' חסר הא דתנן על ניסן מחללין את השבת לא לחלל שבת ולעברוהו ומשני אי דאיקלע יום ל' בשבת ה"נ אלא הב"ע דאקלע יום ל"א בשבת דמצוה לקדש ע"פ הראי' וקשה לרמב"ם מאי קושי' היאך יעברו את החודש היום או מחר לאחר זמן פסח יבואו עדים שראו הלבנה בזמנו ויהי' החדש חסר למפרע ויהיו כל ישראל מקולקלים במועדות ובאכילת חמץ ונראה ליישב דקשה בגמ' דמשני מצוה לקדש ע"פ הראיה תינח לת"ק לראב"צ מא"ל דבחודש מלא אין מקדשין אותו כלל וכי יהיה המשנה על שני חדשים מחלל שבת דלא כראב"צ:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ח, פ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
