יערות דבש חלק ב · פרק י״ח, ע״ה

והנה רש"י ז"ל התעורר במה שהיה יעקב מפחד מפני עשו ויחץ את הילדים וכו' ולא בטח בהבטחת השם אנכי אהיה עמךוכו' ותירצו דצדיקים אינם סומכים על הבטחה דאולי יגרום החטא ולכאורה אין מקום לתימה זו וכי היה הבטחה לעולם הלא לא היה רק עד השיבותיך אל האדמה הזאת וכיון שהגיע לחרן פסקה הבטחתו ולכך ירא לנפשו וצ"ל הואיל דכתיב ויעבור את מעבר יבוק ונחל יבוק הוא בגבול עמון כדכתיב בחקת ועמון ומואב הן בכלל כיבוש יחיד כידוע גבי עמון ומואב מעשרין מעשר עני וכו' שפיר ק' דעדיין לא הגיע לא"י ולא נשלם הבטחה וא"ש בשביל שגירר עצמות אביו הואיל והוא רשע חשב דאינו חייב בכבודו וממי למדו ע"כ מאברהם דהניח תרח אביו וצ"ל דס"ל דחרן בכלל א"י וא"כ כך עמון ומואב וא"כ שפיר יעקב שירא לנפשו כי כבר נשלם הבטחתו וא"כ לא יפה עשה שסתם מי גיחון עליון למנוע מים מחיל אשור דהי' לו להבטיח בהבטחו' הנביא ול"ל דלמדו מיעקב דלא בטח כנ"ל דלמ"ש דיעקב כבר נשלם הבטחה ולכך לא הודו לו וא"ש ודוק: