יערות דבש חלק ב · פרק י״ח, ס״ו

לכן נראה דידוע מה שפסק הר"י מינץ דאם נתעברה סוף סיון וילדה תחילת כסליו ולד כשר שיפורא גרים וימים של סיון וימים של כסליו כל א' לחודש נחשב ולזה הכל מטעם המד'אקרא לאלהים גומר עלי וכו' עיין בש"ך בהל' נדה סי' קפ"ט ע"ב ומבואר במדרש הנעלם דזו בישראל דאין מזל לישראל ולכך שיפורא קא גרם דהקב"ה מסכים למעשיהם של ב"ד כהנ"ל וכשמעברין ב"ד החודש הבתולים חזרו בג' שנים ויום א' אבל באו"ה יש מזל מה טיבו שיפורא דב"ד אצלם ולא שפורא קא גרים. והנה חטא יהודה בחמר על שבעלה קדשה בלי הכירו מי זה ואיזה ותמר הית' אז בחזקת שומרת יבם כמו א"א כמ"ש הרמב"ן על התורה לכך דינה בשריפה ולפ"ז ח"ו להרהר אחר שבטי י"ה שהם יהי' מזנים עם תמר ויעברו על איסור א"א אוקי גברא אחזקת כשרות רק הרצון שיהי' מכוון כנ"ל כעובדא דר"י מינץ איזה ימים בחודש ראשון ואיזה ימים בחודש אחרון וה' חדשים באמצע ולזה דייק ימים וירחא וא"כ ליכא למיחש לעכו"ם בשלמא לישראל שפורא קגרי' משא"כ בעכו"ם ולא נשלם עדיין זמן העיבור רק קשה דלמא באמת זינתה עם עכו"ם איזה חדשים מקמא דבעל' יהודה והרי הן חדשי' שלימים וע"ז קאמר הגמרא דזה אין לחוש כמבואר בגמרא דכתובות דאוקי אשה אחזקתה חזקת כשרות וגם חזקת בתולה כי תמר בתולה היתה מהשתא הוא דאתרע וא"כ קודם בעילת יהודה אין כאן חשש ולא מרעין חזקתה ולאחר בעילת יהודה א"א לתלות בעכו"ם כנ"ל ושפיר קאמר מה דחזי' חיישינן וכו' ר"ל לתלות שנבעלת קודם ליהודה כי לא אתרע חזקתה אז אבל מכאן ולהבא ודאי חיישינן ויפה פסק הרמב"ם כשם שזינתה עמו כך זינתה עם אחר שנבעלה לו כבר ואתרע חזקתה: