ולכך מה טוב אם יש תמיד אחד מבני תורה מאוכלי שלחנו מפתו יאכל ומכוסו ישתה וא"כ ינצל מכל רע ומה מאוד הי' נוהג זה בק"ק פראג אשר הי' בעו"ה לשמה כי מיום שחרב ב"המ נגזר על בתי צדיקים שיחרבו ומזה רבתה תורה כי כל ב"ב אם עשיר אם דל הי' מחזיק על שלחנו בחור ואפי' בימי רעבון כאשר היתה העיר במצור ובמצוק כאשר שכנו בקרבה חיל צרפתים כנודע מ"מ לא פסקו אלו מעל שלחנם. ועוד זה זמן קיץ שהיו יושבים שם על קרן צבי בעו"ה הי' שם יותר מק' בחורים ובשביל זה לא חסר לנפשם מטובה ולא הענו כלל בשבילם וממנו ילמדו כולם:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, נ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.