יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, נ״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובחנוני אתם רעי וראו אם יקרה בשביל זה איזה נזק בממונכם. וזהו מאמר ר"ש כל שהעליון יכול לפשוט ידו וליטול היינו שנשמתו של אדם יש לה יד עליונה לפשוט וליטול וליתן למסכנא הרי הוא של עליון אבל אם רשות לעליון ליתן צדקה והתחתון מחזק בו למאוד ואף שנותן צדקה הוא ע"פ אונס והכרח כי מה יעשו והעני בפתח צועק ככרוכי' ולהשיב דך נכלם ריקם אין אפשר אבל לבו בל עמו זהו אינו מועיל ולכך אמר ר' ינאי ובלבד שלא יאנס כי הוא צריך להיות בחדותא דלבא ורעותא שלימתא כנודע. וראו כמה דברים ישרים ואורחת חיים שהורו לנו חכמי תלמוד:
נחלת הכלל · Józefów, 1866

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.